מיינדפולנס הוא תרגול ואורח חיים של נוכחות בהווה, במה שקורה ושל מודעות לרגשות, לתחושות ולסביבה ללא שיפוט. תרגול מיינדפולנס מגביר שלווה וריכוז, מאפשר ראיה רחבה ובהירה יותר של מצבים ואפשרויות, חקירה והכרות עצמית, שינוי וריפוי, בחירה של תגובות ופעולות נכונות יותר ובסופו של דבר השפעה על חווית החיים והדרך שבה אנחנו מתנהלים בהם. כל אחד ואחת יכולים ללמוד ולתרגל מיינדפולנס
אנחנו נולדים עם הרכב ייחודי של קול, יכולות, כשרון ומשאבים. הם היסוד לתנועה שלנו בעולם. עם השנים הם מתכסים ונדחסים עמוק על ידי תהליכי עיצוב שנעשים על ידי הורינו, מורינו והחברה, על ידי התנסויות שיוצרות חותמים (״שריטות״, הרגלים שלא ניתן להיפתר מהם, רגשות ומחשבות שחוזרים על עצמם), על ידי האגו והגאווה, מסכות שאנחנו עוטים, אשליות שאנחנו משלים את עצמנו, ציפיות
קבוצת תרגול מדיטציה היא יהלום מתוך שלושת היהלומים של הדרך הבודהיסטית להפחתת גורמי התוגה בחיינו וטיפוח גורמי השמחה, ההתפתחות, הזרימה והחיבור לחיים. החשיבות של הקבוצה היא במחויבות ההדדית, רוחנית, לא החוזית, להתמיד במסע ולהיות שם אחד בשביל השניה בנוכחות שקטה, קשובה, חומלת ונדיבה. במפגש קבוצתי מתרגלים מדיטציה בסגנונות שונים, לומדים פרקים בפילוסופיית הזן – בודהיזם – טאואיזם ומקבלים כלי מיינדפולנס
מניח שאתם.ן חשים וחשות, כמוני, שנעשה מאתגר יותר להסתובב בעולם. מזג האוויר מקצין, יעדים הופכים להיות צפופים (עד שקהילות, ערים ומדינות נמצאות במגמה של הגבלת תיירות) וגם האפשרות לטייל ״מחוץ״ לעונה מטשטשת כי רבים יותר מגלים אותה. מי שקרוב לגילי לפחות נהנה ממסעות בעולם שהיה צפוף פחות, פשוט יותר וללא רשתות חברתיות, AI, וייז וטלפונים ניידים. מעבר לאתגרי הטיול בעולם
שוטטות באי Syros שביוון מאז המצאת המצלמה צילום תמונות הוא חלק בלתי נפרד מהמסעות שלנו. אבל, פעמים הוא הופך להיות חלק מפריד. מצלמות גדולות עם עדשות מפלצתיות מפרידות ביננו לבין אובייקט הצילום. אנחנו עסוקים כל הזמן בלצלם ולהנציח את נוכחותנו במקומות, תוך כדי חשיפה מקוונת ומידית לעולם ברשתות, במקום להיות ולחוות. מצלמים את עצמנו מבחוץ בפוזות סלפי מקובלת במקום לצלם
אנחנו לא נולדים פעם אחת ולא מתים פעם אחת. וגם לא חיים פעם אחת. נכון, יש את שני הקצוות ״הרשמיים״. זה שמקנה לנו תעודת לידה וזה שמשלח אותנו עם תעודת פטירה. אבל, האם רק מה שרשמי קובע? בין הקצוות האלו ישנם אלפי לידות ומיתות. לידתם ומותם של יום, של רגע, של אהבה, של עבודה של חוויה. יציאה למסע נוודות היא
זרות מגלה לנו את הגבולות שאנחנו סוחבים איתנו בכל מקום. את מה שאמרנו לעצמנו שאנחנו לא ואת כל מסנני השיפוטיות וההעדפות שצברנו. השתמשו במתקפות של רגש הזרות לקלף מעליכם את הגבולות האלו ולגלות את האחדות שמסתתרת מאחוריהם. חייכו אל הזרות ותנו לרגש לקחת אתכם לעולמות של חיבור וגילוי. קשקאיש, פורטוגל, פברואר 24 זרות במסע היא אתגר והזדמנות. זרות יכולה להגביר
חלוקה היא תמיד אשליה. חלוקת מי שאנחנו ל – גוף, תודעה, רוח (או נשמה) היא רק אמצעי תקשורת. אנחנו לא באמת אוהבים בלב וחושבים במצח. כך גם גבולות גיאוגרפיים הם סתם ביטוי למלחמות, אינטרסים ושאר גחמות אנושיות. תשאלו ציפור שעוברת את הגבול בין יוון לבולגריה אם היא מרגישה בהבדל. גם מילים הן גבולות. הן מפרידות באופן מלאכותי בין יום ללילה,
נוודות דיגיטלית משמעה אורח חיים של Traveling בשילוב עבודה עצמאית מהמחשב הנייד. המילה דיגיטאלית מפחיתה קצת מעומק המשמעות של אורח החיים הזה. זהו אורח חיים של שינוי, של הרפתקה, של תקשורת וחיבור לעולם ושל מסע לגילוי עצמי, התפתחות וצמיחה. תרגול ויישום מיינדפולנס בחווית הנוודות הדיגיטאלית הוא זה שיאפשר לנו להיות מודעים לחיים הפנימיים שלנו בזמן שאנחנו בדרכים במקביל במקביל לנוכחות
© 2025 כל הזכויות שמורות לזיו סגל
