בחיים תמיד יש פעם ראשונה ותמיד יש רתיעה, דחיינות והתרגשות מהפעם הראשונה. זה קורה גם ביחס לצעד הראשון לניהול עצמאי של תיק השקעות. בואו נעשה את זה ביחד. אם את.ה קורא.ת את זה עד שעתיים לפני סיום המסחר בוול סטריט – בסוף הקריאה תהיה לך מניה (מקצה שעתיים ללמידה). אם את.ה קורא.ת בזמן אחר אז ביום המסחר הבא, שני –
סרטון המצגת על כלים טכניים לזיהוי שינוי מגמה כפי שהועברה בוובינר לחברי ״כסף בשביל החיים״. ניתן לתאם שעור/ים פרטיים ללימוד והעמקת הנושא. בהצלחה! זיו
אחת החוויות החזקות של מסע היא שפתאום עיר, כפר, מקום או דמות פוגשים אותך ופשוט מרימים אותך. בקוואלה הכל נפגש לי בטוב. בודהה אמר שהתודעה נצבעת במצבים שפוקדים אותה. להיות במסע זה להיות דף חלק שמאפשר להתרחשויות לצבוע אותך ולחשוף אותך לחוויות, מחשבות, ריגושים ותובנות. זה אומר הרבה שוטטות, זה אומר הרבה סקרנות ופתיחות, זה אומר הרבה מיידנפולנס והתבוננות וזה אומר
מינימליזם הוא דרך חיים חשובה במסע לקלילות, חופש ועצמאות כלכלית. מינימליזם הוא הבסיס לבניית מהלך חיסכון פנסיוני מכבד, הבסיס למקסום תהליך צבירת ההון וחשוב מכך – בסיס לחווית חיים טובה לעצמנו ולסביבה. לא חונכנו להיות מינימליסטים. חונכנו להיות צרכנים ואגרנים. ראו איך אנחנו מגיבים למבצעי קניות. הסתכלו בארון שלכם וגם שלי ותראו כמה עודפים שוכבים שם. הסתכלו על המשקל וראו
כשהייתי בפורטוגל בפברואר כתבתי לכם על החלטה שקיבלתי בעקבות קריאה בספר מסע של סארמאגו. החלטתי להפסיק עם הרתיעה המוטבעת בי מלהיכנס לכנסיות ותחושת חוסר השייכות הנלווית לה. הרי נכנסתי לאין ספור מקדשים בודהיסטיים והשתתפתי בריטואלים בודהיסטיים. החלטתי אז שאני ארחיב את התודעה שלי ואחווה גם את הרוח והקדושה שבכנסיות ובמנזרים נוצריים. והנה, הגעתי היום, באי טינוס שדיבר אלי מהרגע שירדתי
אחרי יום התאקלמות באתונה (בכל נסיעה אני משתדל לאפשר יום יומיים של התאקלמות – הסתגלות נינוחה) עליתי על מעבורת Bleu Star לאי סירוס. מעבורות Bleu Star חקוקות בזכרוני מכמעט 40 שנים של מסעות ליוון ומאד מרגש לראות שהן עדיין מפליגות, באותה מתכונת, עם אותם מזנונים וסידורי ישיבה ואותם תהליכי עליה, ירידה, עגינה והפלגה. העידן הדיגיטאלי מאפשר לדלג על סוכנויות הכרטיסים
שוטטות באי Syros שביוון מאז המצאת המצלמה צילום תמונות הוא חלק בלתי נפרד מהמסעות שלנו. אבל, פעמים הוא הופך להיות חלק מפריד. מצלמות גדולות עם עדשות מפלצתיות מפרידות ביננו לבין אובייקט הצילום. אנחנו עסוקים כל הזמן בלצלם ולהנציח את נוכחותנו במקומות, תוך כדי חשיפה מקוונת ומידית לעולם ברשתות, במקום להיות ולחוות. מצלמים את עצמנו מבחוץ בפוזות סלפי מקובלת במקום לצלם
אנחנו לא נולדים פעם אחת ולא מתים פעם אחת. וגם לא חיים פעם אחת. נכון, יש את שני הקצוות ״הרשמיים״. זה שמקנה לנו תעודת לידה וזה שמשלח אותנו עם תעודת פטירה. אבל, האם רק מה שרשמי קובע? בין הקצוות האלו ישנם אלפי לידות ומיתות. לידתם ומותם של יום, של רגע, של אהבה, של עבודה של חוויה. יציאה למסע נוודות היא
© 2024 כל הזכויות שמורות לזיו סגל
