אחרי יום התאקלמות באתונה (בכל נסיעה אני משתדל לאפשר יום יומיים של התאקלמות – הסתגלות נינוחה) עליתי על מעבורת Bleu Star לאי סירוס. מעבורות Bleu Star חקוקות בזכרוני מכמעט 40 שנים של מסעות ליוון ומאד מרגש לראות שהן עדיין מפליגות, באותה מתכונת, עם אותם מזנונים וסידורי ישיבה ואותם תהליכי עליה, ירידה, עגינה והפלגה. העידן הדיגיטאלי מאפשר לדלג על סוכנויות הכרטיסים אבל פרט לכך הכל אותו דבר וטוב שכך.
נעים לדעת שמבהלך חיינו יש לנו גם את האפשרות לנסוע אחורה בזמן. אחורה למדינות שבחרו לשמר מסורת ואורח חיים מיטיבים ולא להיכנע לכל מהפכות הקידמה. תחשבו על כך שנוודות היא אפשרות. אתם בוחרים את הנרטיב שבו אתם רוצים לחיות. ואז מנחיתים את עצמכם במקום שהכי קרוב לזה. וכך, במהלך 120 שנות חיינו יש לנו מרחב תנועה לעבר ולעתיד. בנסיעות, בקריאה, במחשבות ובחוויות.
העיר הראשית של סירוס היא ארמופולי והיא קרויה על שם האל הרמס הידוע כפטרון הנוודים והנוסעים, הסוחרים (גם בבורסה?) הקריאה והכתיבה. אז אני מרגיש מוגן פה.
היופי בסירוס הוא שהמקומי עוטף את התיירותי. זהו אי שמקיימים את עצמם בו 21000 איש וסממני התיירות, הגם שישנם, לא מוטחים בכם כמו באיים הפופולאריים יותר.
תוכלו לשוטט פה באנונימיות, להינות מבתי קפה ומסעדות נעימים, לעבוד, לקרוא ולהיטמע מבלי ש״קרני התייר״ יאותתו מעל ראשכים. נוודים בחסות האל.
התחלת מסע בסירוס מאפשרת לכם להניע את תהליך ההתפוגגות. התפוגגות למקום שבו אתם נמצאים. הסתנכרנות לקצב ולשעות הפעילות, לחום ולסדר היום החדש של הנווד הדיגיאטלי. וגם להתחברות מחדש למקום שבו יוון פוגשת אתכם ומרגשת אתכם.ן כל פעם מחדש.
מחר ממשיך לטינוס. הפלגה קצרה ב – Blue Star (זה אותו קו מעבורות, פשוט ממשיכים לתחנה הבאה) והרפתקה חדשה מתחילה. חשוב לשמור על איזון בין שהייה לתנועה.
יש עוד פוסט קודם מסירוס ועוד תמונות
- לא ציינתי זאת בפוסט הראשי אבל הרמס הוא גם פטרון הגנבים. סוחרים וגנבים. מעניין איך זה קשור לענייני הבורסה ולמה זה הולך ביחד. יין ויאנג.