איך מייצרים, בודקים ובוחרים רעיונות השקעה שיעור למידה עצמית למשקיע.ה העצמאי.ת קל מאוד לומר: "יש לי רעיון השקעה." אבל, מה בעצם יש לנו? שם של מניה? תחושת בטן? גרף שנראה מעניין? כתבה שקראנו? המלצה של משקיע שאנחנו מעריכים? מגמה גדולה כמו בינה מלאכותית, חלל, רובוטיקה או לונג'ביטי? ומתי כל אלה הופכים באמת לרעיון השקעה שנרוויח ממנו כסף? בשביל לענות נתחיל
בני 55+, וגם מי שבמעגלים רחבים יותר (לפני ואחרי), דמיינו נקודה עתידית בזמן בעוד 10 שנים, 15 שנים. שני גלים שנעים היום בעולם עשויים להיפגש בנקודה הזו. ההבנה של המפגש הזה מניעה הרבה מהפעולות, המחשבות והתוכניות שלי (בן 62…). שני הגלים הגל הראשון הוא גל הלונג׳ביטי – אריכות הימים. היום עדיין אנחנו חושבים על אריכות הימים במונחי הסטטיסטיקה הקיימת פלוס
״לעבוד עם גרף החיים בעידן הלונג׳ביטי זה להבין שיש לנו הרבה תחנות בחירה בחיים והרבה אפשרויות להניע ולסובב את גלגל החיים. גיל 55+ הוא רעיונית גיל טוב להתעמק במשמעויות אבל בכל גיל יש על מה לחשוב ומה להיטיב.״ גרפים הם הדרך שלי לראות את שוקי ההון והכספים. גרף הוא כלי אדיר. הוא משקף את המציאות כפי שהיא (לא בטוח שהמתבונן
משקיעים רבים מתייחסים ל S&P 500 ולנאסד״ק 100 כאילו מדובר בשני מדדים דומים מאוד: שניהם כוללים חברות ענק, שניהם מוטים לחברות אמריקאיות גדולות ושניהם נשענים במידה רבה על המניות שמובילות היום את השוק: Microsoft, Nvidia, Apple, Amazon, Alphabet, Meta. אבל, יש הבדל מהותי במתודולוגיה ולכן גם באופי החשיפה שכל מדד מעניק למשקיע. ה S&P 500 נועד להיות מדד ליבה רחב
בטקס קבלת התואר: דוקטור למדעי המחשב שרון היתה שקטה במיוחד. הוריה ואחיה היו נרגשים. חבריה וחברותיה מהטכניון שסיימו דוקטורט באותה שנה היו אנרגטיים ומרוצים מעצמם ואילו היא ישבה בשקט על מדרגות האבן של אמפי הטכניון. גם כשקראו לה לקבל את תעודת התואר, שסיימה בהצטיינות, לא עלו בה אותם רגשות של אושר שהציפו את מי שסביבה. לאחר סיום הטקס ליוותה את
גני האבנים – זן היפנים שכולנו אוהבים כוללים מספר סלעים שמסביבם מעגלים גרופים בחצץ. מתפשטים ויוצרים מרחב. פעמים רבות שואלים אותי איך מיינדפולנס, מדיטציה, זן, מרחב ונשימות באמת יכולים לשנות משהו. תחשבו על גן הזן. אתם מגיעים למקדש, יושבים על מדרגת עץ ומביטים בגן. סלעים וחצץ מגורף. מה קורה אז? עולים בכם רגשות, תובנות והבנות. מתוך השקט המינימליסטי שיש בו
מי לא רוצה חופש? כולנו. חופש לנהל את חיינו, חופש כלכלי, חופש הביטוי, חופש הבחירה, חופש מדאגות. אבל, חופשה הופכת את החופש למשהו תחום בזמן ומכך נובעות שתי מועקות: הפרדה מלאכותית בין זמן בו אני חופשי לזמן בו אני לא חופשי. נוצרת מועקה לקראת סיום החופשה והחזרה למירוץ החיים. העמסת ציפיות על אותו פרק זמן שמכונה ״חופשה״. אנחנו חוסכים לחופשה,
דמיינו את הסיטואציה הבאה: האיש שהמציא כלים שאתם משתמשים בהם כל יום למסחר, האיש שכתב פרק בתנ"ך של הניתוח הטכני המודרני, קם יום אחד ואומר: "טעיתי. כל זה לא עובד". זה בערך מה שקרה בשנת 1987. ג'. וולס ווילדר, האיש שמאחורי ה-RSI, ה-ADX וה-MACD (לא המציא את ה-MACD אך תרם רבות לפיתוחו), פרסם ספר מרתק שמתחבר גם להרבה מתפיסת עולמי
כשעוצרים לרגע לחשוב על מה שקורה בעולם ומחברים את הנקודות, התמונה מתבהרת: אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופת "סופר-שיבוש" עולמי (Super Disruption). מדובר בהתנגשות והתרחשות של כוחות אדירים: מהפכת ה-AI שמשנה הכל לרבות שוק העבודה ועיצוב התודעה, מלחמות על משאבים, סוגיות בוערות של זהות לאומית ואישית, מהלכיו של דונאלד טראמפ, פריצת הדרך של פלטפורמות החלל, מעבר לאנרגיות מתחדשות והרשימה עוד ארוכה.
גם כוס הוויסקי השלישית שנמרוד שותה וענת שיושבת לצידו על הספה ומחבקת אותו לא מצליחים למחוק את תוגת הדד ליין שניתן לו. בעלי המניות לוחצים על נמרוד לקדם את ההנפקה. שווקי המניות בשיא וענף תעשיית החלל לוהט כמו מבער של רקטה. שתי קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברת ״שומרי הפלנטה״ רוצים לממש את ההשקעה. נמרוד, שהקים את החברה לפני 5 שנים
