משקיעים רבים מתייחסים ל S&P 500 ולנאסד״ק 100 כאילו מדובר בשני מדדים דומים מאוד: שניהם כוללים חברות ענק, שניהם מוטים לחברות אמריקאיות גדולות ושניהם נשענים במידה רבה על המניות שמובילות היום את השוק: Microsoft, Nvidia, Apple, Amazon, Alphabet, Meta.
אבל, יש הבדל מהותי במתודולוגיה ולכן גם באופי החשיפה שכל מדד מעניק למשקיע.
ה S&P 500 נועד להיות מדד ליבה רחב של הכלכלה האמריקאית. הוא כולל כ־500 חברות גדולות, מכלל הסקטורים: טכנולוגיה, פיננסים, בריאות, תעשייה, אנרגיה, צריכה (קבוע ומחזורית), נדל״ן, תקשורת, חומרי גולם ושירותים ציבוריים. כדי להיכנס אליו, חברה צריכה לא רק להיות גדולה ונזילה אלא גם לעמוד בדרישת רווחיות: עליה להציג רווח GAAP חיובי ברבעון האחרון וגם במצטבר של ארבעת הרבעונים האחרונים.
כלומר, S&P 500 אינו פשוט רשימה של 500 החברות הגדולות בארה״ב. הוא כולל מסנן איכות בסיסי. חברה יכולה להיות בעלת שווי שוק מרשים (SPCX למשל), להבטיח צמיחה מהירה ולזכות לתשומת לב עצומה בשוק ועדיין לא להיכנס למדד אם אינה עומדת ברף הרווחיות.
פשוט בלי פיננסים….
נאסד״ק 100 מחושב אחרת. הוא כולל את 100 החברות הלא פיננסיות הגדולות ביותר שנסחרות בנאסד״ק. הדגש כאן הוא על ״לא־פיננסיות״: לא בנקים, חברות ביטוח, ברוקרים, מנהלי נכסים וחברות אשראי גדולות.
לכן, נאסד״ק 100 נותן באופן טבעי משקל גבוה יותר לטכנולוגיה, שבבים, תוכנה, ענן, אינטרנט, סייבר, מסחר דיגיטלי וצריכה חדשנית. הוא יכול לכלול גם חברות זרות הרשומות בנאסד״ק ולכן הוא אינו מדד אמריקאי טהור באותה מידה כמו S&P 500.
הבדל חשוב נוסף הוא דרישת הרווחיות. לנאסד״ק 100 אין תנאי מקביל לזה של S&P 500. מספיק שחברה תהיה גדולה, סחירה, רשומה בנאסד״ק ולא תסווג כפיננסים. לכן המדד יכול להכניס מוקדם יותר חברות צמיחה גדולות גם אם הן עדיין נמצאות בשלב של השקעות כבדות והפסדים חשבונאיים.
במילים אחרות, S&P 500 נוטה יותר לחברות בוגרות, רווחיות ומבוססות בעוד ש Nasdaq 100 פתוח יותר לסיפורי צמיחה, חדשנות וטכנולוגיה. זה לא אומר שנאסד״ק 100 הוא מדד ספקולטיבי שכן רובו מורכב מחברות ענק רווחיות מאוד אבל הוא בהחלט בנוי כך שיהיה רגיש יותר למחזורי צמיחה, לריבית, להשקעות בטכנלוגיה (כל תקופה והטכנולוגיה שלה) ולמומנטום במניות הטכנולוגיה.
על המשקל
גם המשקל במדדים שונה. שניהם מבוססים בעיקר על שווי שוק, ולכן לחברות הענק השפעה גדולה בהרבה מחברות קטנות יותר. אבל S&P 500 משתמש במשקל לפי שווי שוק מותאם לכמות המניות הצפה, כלומר נותן יותר משמעות למניות שבאמת זמינות למסחר בשוק. Nasdaq 100 מפעיל מנגנוני ריסון אחרים כדי למנוע מצב שבו מספר קטן של מניות ענק ישתלט לחלוטין על המדד.
המשמעות עבור המשקיע פשוטה: S&P 500 הוא בדרך כלל מדד בסיס רחב ומאוזן יותר לחשיפה למניות אמריקאיות. Nasdaq100מחפש תוספת צמיחה, עם הטיה ברורה לטכנולוגיה.
ולכן, החזקה בשני המדדים אינה בהכרח פיזור רחב יותר. לעיתים היא בעיקר דרך להגדיל את המשקל באותן ענקיות טכנולוגיה שכבר מהוות חלק משמעותי מאוד גם בתוך S&P 500.
עובדתית, נכון לכתיבת פוסט זה, הנאסד״ק 100 מנצח לאורך זמן. הוא קשוח יותר בימים קשים.