איך לעבוד עם גרף וגלגל החיים בעידן הלונג׳ביטי

״לעבוד עם גרף החיים בעידן הלונג׳ביטי זה להבין שיש לנו הרבה תחנות בחירה בחיים והרבה אפשרויות להניע ולסובב את גלגל החיים.

גיל 55+ הוא רעיונית גיל טוב להתעמק במשמעויות אבל בכל גיל יש על מה לחשוב ומה להיטיב.״

גרפים הם הדרך שלי לראות את שוקי ההון והכספים. גרף הוא כלי אדיר. הוא משקף את המציאות כפי שהיא (לא בטוח שהמתבונן לא מעוות אותה) הוא משקף את כל המחשבות, ההתרחשויות והפעולות שמתחת לפני השטח והוא מספק מבט אל העתיד. מבט שיודע גם שאנחנו יודעים לתכנן אבל ההתרחשויות בפועל לא מחויבות לתכנון שלנו וכך גם אנחנו. גרף משלב בין הבנה, תנועה וכיוון לבין היכולות להבחין שדברים משתבשים וצריך לשנות כיוון.

מה זה גרף החיים?

בלימודי האבולוציה שלנו הראו לנו שני גרפים. גרף ההתפתחות שלנו מהקוף וגרף ההתפתחות שלנו מלידה לזקנה. הראשון הוא לכאורה גרף של הזדקפות והשני הוא לכאורה גרף של הגעה לשיא ואז השתופפות.

אנחנו מרגישים לכאורה שבכל הקשור לראשון אנחנו בשיא (אשליה כמובן. אנחנו לא יודעים מה מצפה לנו מבחינה אבולוציונית וכך גם לא באמת השתחררנו ממה שנקרא מוח הקוף: אותו שטף מחשבות שמטלטל אותנו ממקום למקום) ובכל הקשור לשני אנחנו חרדים ועצובים ככל שעברנו את שנות ה – 50.

מסורת המזרח מאפשרת לנו בחירה גם בכל הקשור למוח הקוף שלנו וגם ביחס לדרך שבה אנחנו מקבלים את מה שנקרא זקנה.

בשנים הבאות המדע יתן לנו אפשרות נוספת. להאט עד לעצור את ההזדקנות ואף להחזיר את השנים אחורה. עד 120 לא תהיה ברכה ריקה מתוכן.

המשמעות היא שיש לנו גם בחירה בגיל 50 ו – 60 ו – 70 ומעלה ושהביולוגיה והאבולוציה לא יהיו הכוח היחיד בחיים שלנו.

בחירה יכולה להיות חופש והתפתחות אבל לרבים מאיתנו היא יכולה להיות מצוקה. כמו שזמן פנוי הוא על פניו משאלה אבל פעמים רבות כשיש לנו זמן פנוי אנחנו חוששים ממנו וממלאים אותו בהבל הרשתות החברתיות ותוכניות טלביזיה ריקות.

לעבוד עם גרף החיים בעידן הלונג׳ביטי זה להבין שיש לנו הרבה תחנות בחירה בחיים והרבה אפשרויות להניע ולסובב את גלגל החיים.

גיל 55+ הוא רעיונית גיל טוב להתעמק במשמעויות אבל בכל גיל יש על מה לחשוב ומה להיטיב.

בשנים הקרובות תתקלו בהרבה מידע ופרסומים על העתיד שלנו כאנושות ויחידים. אפשרויות בריאות וריפוי, שינויים בעולם התעסוקה, סוגיות ופתרונות פיננסיים ועוד ועוד. עידן הלונג׳ביטי כבר כאן.

וכמו בכל היבטי החיים, חוכמת המזרח נמצא עבורנו כבר שנים בשביל לעזור לנו להתנהל בחווית זרימה עם החיים ולהתמודד עם האתגרים שלהם. לא משנה כמה עזרים חיצוניים יעמדו לרשותנו, את הרוח שלנו והנשמה שלנו נוכל להאיר רק מבפנים.

גלגל החיים הטיבטי: איך גלגל מסתובב ומהי הדלת אל החופש?

גלגל החיים הטיבטי, Bhavachakra, הוא אחת המפות החזותיות העמוקות והמפורסמות במסורת הבודהיסטית. במבט ראשון הוא נראה כמו ציור עתיק, עמוס בדמויות, בעלי חיים, עולמות וסמלים. בפועל מדובר במודל פילוסופי ופסיכולוגי שלם שמנסה לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום האנושי: מדוע אנחנו סובלים, ומה גורם לנו לחזור שוב ושוב לאותם דפוסים של תשוקה, פחד, כעס והיאחזות? והכי חשוב: איך לצאת ממעגל הסבל. מעגל הלידה והמוות נחשב למעגל הסבל ״הגדול״ ועידן הלונג׳ביטי מאתגר אותו ברמה הפיסית. ברמה המנטאלית נבין דרך גלגל החיים שני דברים חשובים: 1. יש הרבה מעגלי לידה ומוות במה שנקרא ״חיים״. 2. יש דרך יציאה מנטאלית מהמעגל הידועה בשם נירוונה. עדין הלונג׳ביטי מוסיף לנו עוד מעגלי לידה ומוות רבים מעצם הארכת הזמן שקבלנו ואם לא נבין אותם ונדע להתנהל אתם לא בטוח שנוכל להנות מאריכות הימים.  

במסורת הבודהיסטית, גלגל החיים מתאר את מעגל הסמסרה – מעגל הלידה, המוות והלידה מחדש (האפשרות שמעבר ללונג׳ביטי) אבל אפשר לקרוא אותו גם כמפה של התודעה האנושית. לא רק כמשהו שמתרחש בין חיים לחיים אלא כתהליך שמתחולל בנו במהלך יום אחד, שעה אחת, ולעיתים אפילו בתוך דקות.

אנחנו עוברים ללא הרף בין עונג, קנאה, פחד, רעב רגשי, כעס, שעמום ותקווה (מוח הקוף). גלגל החיים מראה כיצד המצבים האלה נוצרים, כיצד אנחנו נאחזים בהם, וכיצד הם הופכים לזהות ולסבל.

מרכז הגלגל: שלושת הרעלים

בלב הגלגל מופיעות שלוש חיות: חזיר, תרנגול ונחש.

החזיר מסמל בורות או אי־ידיעה. הכוונה אינה לחוסר ידע אינטלקטואלי אלא לכך שאיננו רואים את המציאות כפי שהיא. איננו רואים באופן מלא את הארעיות, את ההשתנות המתמדת ואת העובדה שאין בתוכנו "אני" קבוע ונפרד כפי שאנחנו נוטים לדמיין.

התרנגול מסמל תשוקה והשתוקקות.  הרצון להשיג, להחזיק, לצבור, להאריך את מה שנעים לנו. האם הארכת החיים שלנו תגרום לנו לרצות להמשיך לצבור רכוש וחפצים?

הנחש מסמל דחייה, כעס ושנאה.  הרצון להרחיק מאיתנו את מה שמכאיב, מאיים או אינו תואם את הציפיות שלנו.

שלושת הכוחות האלה מניעים את כל הגלגל.

מתוך הבורות נוצרת התחושה שאני נפרד מהעולם ושעליי להשיג דברים כדי להיות שלם, ובמקביל להגן על עצמי מפני כל מה שמאיים על תחושת הביטחון שלי.

מכאן נולדת התנועה הבסיסית של הסמסרה (סבל):

אני רוצה משהו.
אני משיג אותו.
אני חושש לאבד אותו.
אני מאבד אותו.
אני סובל.
ואז אני רוצה משהו אחר.

תרגיל לפני שאתם ממשיכים: האם אתם יכולים לזהות את החזיר התרנגול והנחש בחייכם? תוכלו להכין רשימה איך הם מפעילים אתכם ומוליכים אתכם לכיוונים לא טובים?

קארמה: הדרך שבה אנחנו מעצבים את עצמנו

סביב המרכז מתואר עולם הקארמה.

במערב נוטים לעיתים להבין קארמה כאילו הייתה סוג של גורל או מערכת תגמול ועונש. אבל המשמעות המקורית של המילה קארמה היא פשוט פעולה.

המחשבה הבודהיסטית אומרת שכל פעולה, ובמיוחד פעולה שנעשית מתוך כוונה, משאירה עקבות בתודעה.

תגובה שחוזרת שוב ושוב הופכת להרגל .הרגל הופך לדפוס. דפוס הופך בהדרגה לאופי והאופי משפיע על הדרך שבה אנחנו מפרשים וחווים את העולם.

במובן הזה אנחנו לא רק חיים את הקארמה שלנו. אנחנו מייצרים אותה בכל רגע.

ששת העולמות: שישה מצבי תודעה

החלק הגדול ביותר בגלגל מתאר שישה עולמות של קיום.

במסורת הטיבטית מדובר בעולמות ממשיים של לידה מחדש. אבל אפשר לראות בהם גם שישה מצבים פסיכולוגיים שאנחנו עוברים ביניהם בחיי היומיום.

• עולם האלים

זהו עולם של שפע, הצלחה, עונג ונוחות.

הבעיה כאן אינה ההנאה עצמה. הבעיה היא האשליה שהמצב יישאר כך.

כאשר הכול מצליח, אנחנו עלולים להאמין שהחיים בשליטתנו. הבריאות טובה, הכסף קיים, הקריירה מתקדמת, היחסים יציבים.

אבל גם עולם האלים כפוף לארעיות.

הסבל שלו הוא דווקא חוסר היכולת לזכור שהכול משתנה.

• עולם האלים הקנאים

כאן יש הצלחה, אך לעולם אין מספיק.

תמיד יש מישהו מצליח יותר, עשיר יותר, יפה יותר או מוערך יותר.

זהו עולם ההשוואה והקנאה.

אפשר לחיות בו גם מתוך שפע רב. האדם אינו סובל מפני שאין לו דבר, אלא מפני שלמישהו אחר יש יותר.

זהו אולי אחד העולמות המזוהים ביותר עם התרבות המודרנית: מדידה אינסופית של עצמנו מול אחרים.

• העולם האנושי

באופן מפתיע, דווקא העולם האנושי נחשב בבודהיזם להזדמנות הטובה ביותר להתעוררות.

הסיבה היא שיש בו שילוב בין עונג לכאב, הצלחה לכישלון, אהבה לאובדן.

אם החיים היו רק עונג, ייתכן שלא היינו שואלים שאלות. ואם הם היו רק סבל מוחלט, אולי לא הייתה לנו היכולת להתבונן בהם.

העולם האנושי הוא המקום שבו יכולה להופיע השאלה. למה אני סובל? השאלה הזאת יכולה להפוך לתחילתה של דרך.

• עולם בעלי החיים

עולם זה מסמל חיים הנשלטים על ידי אינסטינקט, הרגל והישרדות.

אוכל, ביטחון, שינה, רבייה והגנה .במובן הפסיכולוגי זהו מצב שבו אנחנו חיים על "טייס אוטומטי".

אנחנו פועלים, מגיבים וצורכים, אבל כמעט שאיננו שואלים מה מניע אותנו.

• עולם הרוחות הרעבות

אחד הסמלים החזקים ביותר בגלגל החיים הוא דמותה של הרוח הרעבה, המתוארת כבעלת בטן ענקית וגרון צר.

היא רעבה ללא הפסקה ואינה מסוגלת להתמלא.

זהו עולם ה"עוד".

עוד כסף.
עוד אוכל.
עוד אהבה.
עוד קניות.
עוד מידע.
עוד תשומת לב.
עוד חוויות.

אבל רגע לאחר שאנחנו מקבלים את מה שרצינו, חוזר החסר.

מבחינה פסיכולוגית זהו דימוי עוצמתי להתמכרות ולהשתוקקות האנושית.

• עולם הגיהינום

עולם זה נשלט על ידי כעס, שנאה, פחד וכאב.

ברמה הפסיכולוגית זהו מצב שבו התודעה ננעלת לחלוטין בתוך סבל.

מישהו פגע בי.
הכול אבוד.
אין מוצא.
אני שונא.
אני מפחד.

גם כאן הבודהיזם מזכיר דבר חשוב: אף מצב אינו נצחי.

גם הגיהינום משתנה.

יום אחד בתוך גלגל החיים

אחד הדברים המרתקים בגלגל הוא שאפשר לעבור בין ששת העולמות במהירות.

בבוקר אנחנו עשויים להתעורר בתחושת שפע ושמחה – עולם האלים.

שעה אחר כך לראות מישהו שמצליח יותר מאיתנו (מניה שעולה יותר ממניה שקנינו…) ולהיכנס לעולם הקנאה.

בצהריים אנחנו רוצים משהו מאוד – רוח רעבה.

מישהו מכעיס אותנו – גיהינום.

בערב אנחנו גוללים בטלפון שעה ללא מודעות – עולם בעלי החיים.

ואז, לפתע, מתרחש רגע של התבוננות.

אנחנו רואים את התהליך.

זהו העולם האנושי במובנו העמוק: היכולת להתעורר.

תרגיל: קחו דף ותכינו עליו טבלה עם ששת העולמות. תתבוננו במהלך היום בנוכחות שלכם בחוויה ותרשמו התרחשויות יומיות לפי המקום שלהן במרחב העולמות. פתאום תשימו לב למשהו שתרצו לשנות בחיים: למשל – לא רוצה להיות יותר בגיהינום. תרגול מיינדפולנס יוכל לעזור לכם להתנהל רגשית ומנטאלית עם ששת מצבי התודעה. וליצר לנוג׳ביטי לא רק קלנדרי אלא של חיים עם שמחה ומשמעות.

שנים־עשר שלבי ההתהוות המותנית

הטבעת החיצונית של גלגל החיים מתארת את אחד הרעיונות המרכזיים ביותר בפילוסופיה הבודהיסטי: התהוות מותנית.

הרעיון הוא ששום דבר אינו נוצר בפני עצמו. כל תופעה נוצרת כתוצאה מתנאים שקדמו לה.

גם הסבל .לכן, אם הסבל נוצר בגלל תנאים מסוימים, אפשר גם לשנות אותם.

הגלגל מתאר שתים־עשרה חוליות.

• בורות

אנחנו לא רואים את המציאות כפי שהיא.

אנחנו מתייחסים לדברים משתנים כאילו היו קבועים ולזהות שלנו כאילו הייתה דבר מוצק ובלתי משתנה.

• תצורות והרגלים

מתוך הבורות אנחנו יוצרים דפוסים.

פחדים, תגובות, העדפות והרגלים.

• תודעה

התודעה נושאת את הדפוסים שנוצרו.

היא קופצת ללא הפסקה בין מחשבות, רגשות וגירויים.

• שם וצורה

מתגבשת תחושת גוף ונפש.

נוצר המבנה הבסיסי של "אני כאן, והעולם שם".

• ששת החושים

עיניים, אוזניים, אף, לשון, גוף והתודעה עצמה הופכים לשערי המפגש שלנו עם העולם.

• מגע

חוש פוגש אובייקט.

העין פוגשת מראה.
האוזן פוגשת צליל.
התודעה פוגשת מחשבה.

• תחושה

כל מפגש מקבל מיד גוון בסיסי:

נעים.
לא נעים.
או ניטרלי.

זהו רגע חשוב מאוד.

• השתוקקות

כאן מופיעה התגובה:

אם נעים לי – אני רוצה עוד.

אם לא נעים לי – אני רוצה שזה ייעלם.

• היאחזות

הרצון הופך למשהו עמוק יותר.

לא רק "אני רוצה", אלא:

"אני חייב."

אנחנו מתחילים לזהות את עצמנו עם הדבר שאנו רוצים או דוחים.

• התהוות

ההיאחזות מתחילה ליצור עולם פנימי שלם.

אנחנו בונים סיפור.

למשל:

מישהו פגע בי.

ואז:

הוא לא מכבד אותי.

ובהמשך:

אנשים תמיד פוגעים בי.

מתוך רגע אחד נוצרה זהות שלמה.

• לידה

מתוך הסיפור נולד "אני".

אני הנפגע.
אני המצליח.
אני הכישלון.
אני האהוב.
אני הנטוש.

הזהות הזו מרגישה אמיתית לחלוטין.

• הזדקנות ומוות

אבל כל מה שנולד משתנה ונעלם.

יחסים משתנים.
גוף משתנה.
מעמד משתנה.
קריירה משתנה.
רגשות משתנים.

כאשר אנחנו נאחזים במה שמשתנה כאילו הוא קבוע, נוצר סבל.

ואז מתחיל המחזור מחדש.

היכן אפשר לעצור את הגלגל?

אחת התובנות החשובות ביותר בגלגל החיים היא שלא חייבים לחכות לסוף השרשרת.

יש נקודה שבה ניתן להתערב.

הנקודה הזאת נמצאת בין תחושה להשתוקקות.

נניח שמישהו אומר לנו משהו פוגע.

נוצר מגע.

אחריו מופיעה תחושה לא נעימה.

עד כאן אין שום בעיה. התחושה היא חלק מהחיים.

אבל עכשיו מתרחשת תגובה:

"אני שונא אותו."

או:

"אני חייב להחזיר לו."

כאן התחושה הפכה להשתוקקות או דחייה.

זהו המקום שבו תרגול מדיטציה ומיינדפולנס מקבל משמעות עמוקה.

אפשר להרגיש:

"יש כאן כאב."

מבלי להפוך אותו מיד לסיפור.

אפשר להרגיש:

"יש כאן כעס."

מבלי להפוך ל"אדם הכועס".

אפשר לראות את התהליך מבלי להפוך להיות התהליך.

החופש נמצא מחוץ לגלגל

בציורים המסורתיים גלגל החיים מוחזק בידי יאמה, אדון המוות.

המשמעות אינה שטנית או מאיימת. יאמה מייצג את העובדה שכל מה שנמצא בתוך הגלגל כפוף לזמן, שינוי ומוות.

מחוץ לגלגל מופיע הבודהה.

זהו פרט קטן אבל מכריע.

הבודהה אינו נמצא בעולם האלים.

הוא אינו נמצא בחלק הנעים יותר של הגלגל.

הוא נמצא מחוץ לגלגל.

מטרת הדרך הבודהיסטית אינה לעבור לעולם טוב יותר בתוך הסמסרה, אלא להשתחרר מהמנגנון שמייצר אותה.

לא להשיג יותר עונג.

לא לנצח את הכאב.

אלא להשתחרר מההיאחזות שמכריחה אותנו לנוע ללא הרף בין עונג לכאב.

לראות את הגלגל במקום להיות הגלגל

אפשר אולי לצמצם את כל גלגל החיים למשפט אחד:

אנחנו סובלים לא רק בגלל מה שקורה לנו, אלא משום שהתודעה הופכת את מה שקורה להשתוקקות, התנגדות, היאחזות וזהות.

בעידן הלונג׳ביטי, אם נראה בו רק פיתרון לפחד המוות שלנו ולהיאחזות שלנו ב״נעורים״ אזי שיתווספו לנו עוד הרבה שנים של סבל, השתוקקות, צבירה והיאחזות. נוכל להנות מאריכות הימים רק אם נדע לעבוד עם התודעה שלנו.

החופש מתחיל ברגע קטן מאוד.

הרגע שבו אנחנו מסוגלים לראות:

עכשיו עולה פחד.

עכשיו עולה תשוקה.

עכשיו עולה קנאה.

עכשיו עולה כעס.

מבלי לומר מיד:

זה אני.

זהו אולי אחד המסרים העמוקים ביותר של גלגל החיים הטיבטי.

החיים ממשיכים וימשיכו להשתנות ככל שנאריך אותם. רגשות ממשיכים להופיע. כאב אינו נעלם לחלוטין.

אבל משהו ביחסים שלנו עם כל אלה יכול להשתנות.

במקום להיות מסובבים שוב ושוב בתוך הגלגל, אנחנו מתחילים לראות אותו.

הרגע שבו אנחנו רואים את הגלגל הוא גם הרגע הראשון שבו מופיעה האפשרות לצאת ממנו. הוא הרגע שנוכל גם לסובב את גלגל החיים הבא שלנו מתוך תבונה ובחירה.