בני 55+, וגם מי שבמעגלים רחבים יותר (לפני ואחרי), דמיינו נקודה עתידית בזמן בעוד 10 שנים, 15 שנים.
שני גלים שנעים היום בעולם עשויים להיפגש בנקודה הזו. ההבנה של המפגש הזה מניעה הרבה מהפעולות, המחשבות והתוכניות שלי (בן 62…).
שני הגלים
הגל הראשון הוא גל הלונג׳ביטי – אריכות הימים. היום עדיין אנחנו חושבים על אריכות הימים במונחי הסטטיסטיקה הקיימת פלוס אולי נקודות בונוס שאנחנו נותנים לעצמנו על תזונה, ספורט, מדיטציה, זוגיות טובה וילדים משמחים. רובנו עוד לא הפנמנו שבעוד 10 שנים יתחילו לדבר איתנו על עצירת ההזדקנות ואף על חזרה אחורה. בואו נניח שיש 50% שזה יקרה עוד 10 שנים (זה יקרה בוודאות מתי שהוא) ו-50% שזה לא יקרה. התעלמות מה – 50% שזה יקרה יכולה להעמיד אותנו במצב של הרבה חרטה בעוד 10 שנים.
תיכף נמשיך לדבר על החרטה לפני כן נדבר על הגל השני.
ובכן, הגל השני הוא מעולמות הכסף. הכסף כפי שהכרנו אותו והקשר שלו לערך כנראה לא יתקיימו בעוד 10 – 15 שנים. שלושה כוחות מובילים לשם: AI וכנראה הפחתת הצורך בעובדים / עבודה, פינטק ופיתוח מטבעות ופלטפורמות העברת ערך חדשות ושחיקת ערך המטבעות המדינתיים. המשמעות היא שאולי יהיו לנו כמה מיליוני שקלים או דולרים בחשבון הפנסיה אבל השאלה היא מה הם יהיו שווים.
להניח שהגופים הפיננסיים נערכים עבורנו לכך, זה כמו, בהכללה, להניח שרופא המשפחה יציע לנו מגוון אפשרויות לונג׳ביטי שאינן נחשבות לרפואה קונבנציונאלית, אינן בסל הבריאות ואינן במסגרת 5 הדקות שהוקצו לו לדבר איתנו (יש רופאים שכן יציעו, וגם המתמחה, בני האהוב ד״ר אורי, ליבו במקום הנכון). גם במסע הבריאות הפיסית והמנטאלית וגם במסע הכסף אתם צריכים לקחת אחריות על העתיד שלכם ולא לצפות מהממסד שיעשה זאת. האם אתם סומכים על הממשלה וביטוח לאומי שיהיו אתכם בעת זקנה? על משרד הבריאות שיעשה הכל לבריאותכם ועל משרד האוצר שרק יחשוב על עתידכם הכלכלי? הבנתם את הנקודה.
על מה חרטה?
נתחיל ברוח. וזה מה שאני חושב לעצמי. אני בן 62. האפשרות שאחיה עד גיל 100 (וגם 90 זה יפה) היא כבר כאן. כלומר יש לי בערך את כל מחזור חיי הבוגרים לעשות סיבוב נוסף. לסובב את גלגל החיים. לשאול את כל השאלות שצעירים שואלים: מה אני רוצה ללמוד? במה אני רוצה לעסוק? עם מי אני רוצה לחלוק את החיים? איפה אני רוצה לגור? לחשוב ולקבל החלטות לטווח הארוך. יש הבדל אחד מגיל 30. בגיל 55+ (62 במקרה של הפלוס שלי…..) יש לנו מצד אחד יותר ניסיון וסוג של הכרות עם עצמנו ועם העולם אבל מצד שני אנחנו יותר שבויים בתבניות מנטאליות ועדיין חשופים לניואנסים ביולוגיים של הגיל שמכווצים את התודעה שלנו (וגם רוצים לכווץ את הגוף אם נכנע להם). לכן, אנחנו צריכים לצאת למסע רוחני – תודעתי, לראות את איכות הזמן שעברנו בעולם אבל גם את מעלליו המנטאליים, לנקות מה שצריך ולמצוא את הנקודה הזו ממנה האנרגיה שלנו והמשמעות שלנו נובעים.
עכשיו נעבור לכסף. כאן יש לנו שני מסלולי חרטה פוטנציאליים:
הראשון הוא שהתקבענו על כך שבאזור גיל ה – 60 אנחנו קרובים ל״פנסיה״ ולכן למקסימום ההון שלנו ולכך שעלינו לשמור עליו במסלולי חיסכון לגיל 60+. מציע לכם לחשוב על שני דברים:
- פנסיה זו רק מילה. ביפן אין את המילה הזו. הרעיון לפיו נעבוד עד גיל מסוים ואז נפסיק באחת ונשב על הכורסא ונשתה תה הוא לא רלבנטי. לעבודה שמחוברת למי שאנחנו יש משמעות לאיכות חיינו. במסגרת סיבוב הגלגל מחדש תבדקו: מה הערך הכי גבוה שלכם אותו תוכלו להעביר לאחרים ולהיות מתוגמלים עליו? תבדקו במה אתם טובים, מה אנשים צריכים ואיך זה יפגוש אותנו בעתיד ותכוונו לשם.
- דווקא בגלל שחסכנו הרבה כסף זה מיצר לנו סיכוי לכך שמסלולים עתירי תשואה יאפשרו לנו להיות עשירים יותר בגיל 70 ו – 80. אני לא קורא כאן להתאבדות פיננסית מבחינת נטילת סיכונים אבל למחשבה מאוזנת יותר על סיכון. כן, יש סיכון שאפסיד. אבל יש סיכון שאחיה חיים ארוכים ולא יהיה לי מספיק כסף.
על השאלות האלו יש להוסיף את שאלת עתיד הכסף. פה נדרש לדעתי מה שנקרא ״תיק משלים״. תיק שמסתכל אל עתיד העולם לא מנקודת המבט הרווחת היום של S&P500, AI ו – NVDA אלא מנקודת מבט עתידית. את זו לא תמצאו בעיתוני הכלכלה אלא בעיתוני המדע והחדשנות. חדשות הכלכלה ופרסומי ההשקעות ״להמונים״ לא מכוונים לעתיד שלכם אלא בעיקר לכיס שלכם.ן.
מה עושים?
תמיד טוב להתחיל עם מחברת. תקנו מחברת ותתחילו לכתוב מחשבות ושאלות שעולות לכם. יכולים לשתף אותי ואני אמשיך לשתף בשלי. הכי חשוב שתזכרו: אנחנו מסובבים שוב את גלגל החיים ויש בזה הרבה שמחה והרבה משמעות. תיקחו אחריות על הסיבוב הזה ובטח על תצפו שמישהו יעשה את זה בשבילכם.
המשך יבוא.. וכמובן נדבר עוד רבות בענייני הכסף.