אנחנו לא נולדים פעם אחת ולא מתים פעם אחת. וגם לא חיים פעם אחת. נכון, יש את שני הקצוות ״הרשמיים״. זה שמקנה לנו תעודת לידה וזה שמשלח אותנו עם תעודת פטירה. אבל, האם רק מה שרשמי קובע? בין הקצוות האלו ישנם אלפי לידות ומיתות. לידתם ומותם של יום, של רגע, של אהבה, של עבודה של חוויה. יציאה למסע נוודות היא
חישבו רגע על המילה בית. הקדישו זמן ורשמו מה עולה לכם בתודעה כשאתם חושבים על בית. זכרונות ילדות? חלומות על מקומות שתרצו לגור בהם? תחושת חמימות וביטחון? קראוון? נטל? השקעה מניבה? עכשיו חשבו על החוויה: ״הבית שבתוכי״ ועל האפשרות ״להרגיש בבית בכל מקום שבו אני נמצא.ת״. האם אני יכול להרגיש בבית גם בחדר המלון או ההוסטל? גם בקראוון בדרכים? גם
מזג האוויר הוא מרכיב מרכזי בהשפעתו על הלך הרוח וחווית המסע. לא סתם מסורת כתיבת שירי ההיקו מחייבת הכללת מילה עונתית בכל שיר. תגידו גשם ותדעו מה האווירה והרגש שבו שאתם נמצאים. למסעות מחוץ לעונת התיירות יש יתרונות רבים. אין צפיפות, מחירים נוחים והרגשה מקומית. החסרון הוא שכאשר נוסעים בחורף יהיו ימים גשומים וחלק מהם גם סוערים. על מנת להינות
אחרי ההתלהבות מאמש, יום שיטוט בשמש, ברחובות שלא נגמרים, באיטיות ובתשומת לב. להקפיא את הזמן שספון בין קירות הבתים. זה מה שראיתי. אחרי התמונות טיפ למחפשי השקעה בפורטוגל. ולפני שנפרדים מסטובל. למחפשי הנדל״ן מסתבר שהעיר היא יעד מבוקש. קרובה ונגישה לליסבון מצד אחד ונחשקת על ידי נופשים פורטוגליים מצד שני. מחירי הדירות פה עולים ונראה שהביקוש רק יגבר.
יש מי שאוהבים להתחיל את המסעות שלהם במרכז הרעש והמולה. במקומות הכי מבוקשים על ידי התיירים בהכוונה מונוטונית של מדריכי הטיולים. אני מעדיף אחרת. בדרך כלל תקופה שלפני מסע היא עמוסה. סידורים, הכנות לימי החזרה שתמיד מאתגרים במעבר מחופשה לשגרה, תהליך ההגעה ליעד שמתחיל במצפה רמון, עובר דרך נתב״ג ואז טיסה ונסיעה מקומית, קצת השפעה של הפרשי שעות (קצת במקרה
זרות מגלה לנו את הגבולות שאנחנו סוחבים איתנו בכל מקום. את מה שאמרנו לעצמנו שאנחנו לא ואת כל מסנני השיפוטיות וההעדפות שצברנו. השתמשו במתקפות של רגש הזרות לקלף מעליכם את הגבולות האלו ולגלות את האחדות שמסתתרת מאחוריהם. חייכו אל הזרות ותנו לרגש לקחת אתכם לעולמות של חיבור וגילוי. קשקאיש, פורטוגל, פברואר 24 זרות במסע היא אתגר והזדמנות. זרות יכולה להגביר
חלוקה היא תמיד אשליה. חלוקת מי שאנחנו ל – גוף, תודעה, רוח (או נשמה) היא רק אמצעי תקשורת. אנחנו לא באמת אוהבים בלב וחושבים במצח. כך גם גבולות גיאוגרפיים הם סתם ביטוי למלחמות, אינטרסים ושאר גחמות אנושיות. תשאלו ציפור שעוברת את הגבול בין יוון לבולגריה אם היא מרגישה בהבדל. גם מילים הן גבולות. הן מפרידות באופן מלאכותי בין יום ללילה,
יסודות רוחניים הם אלו שלוקחים אתכם קדימה ועוזרים לכם להתמודד עם מצבים קשים, רגשיים ותפעוליים. הם הנחיות ואפליקציות תודעתיות שאתם חיים לפיהם. אפשר להתייחס אליהם כאל חטיפי אנרגיה רוחנית שיעזרו לכם במסע. אלו הם הקווים הרוחניים למסע אותם הנחתי אתכם לרשום בתחילת היומן ועליהם עוברים בכל יום על מנת שיהיו לצדכם.ן בהתרחשויות המתפתחות. התייחסו לחוזק רוחני כמו אל חוזק גופני.
נוודות דיגיטלית משמעה אורח חיים של Traveling בשילוב עבודה עצמאית מהמחשב הנייד. המילה דיגיטאלית מפחיתה קצת מעומק המשמעות של אורח החיים הזה. זהו אורח חיים של שינוי, של הרפתקה, של תקשורת וחיבור לעולם ושל מסע לגילוי עצמי, התפתחות וצמיחה. תרגול ויישום מיינדפולנס בחווית הנוודות הדיגיטאלית הוא זה שיאפשר לנו להיות מודעים לחיים הפנימיים שלנו בזמן שאנחנו בדרכים במקביל במקביל לנוכחות
מסע הגיבור הוא תיאור אוניברסלי של המסעות שאנחנו עושים בחיים. הכרות עם המודל עוזרת לנו להבין טוב יותר את התהליך, את השלבים שאנחנו עוברים ואת המשמעות של התחנה הבאה. הנה הסבר סולל דרכים נוודות היא מסע. מסע שאינו נגמר אבל יש בו מעגליות. אנחנו יוצאים מבית, מבקתה או מכל מקום דיור ארעי, אורזים תרמיל קל על הגב ויוצאים לדרך. מסע
