לא בכדי תרגול ויישום מיינדפולנס הפכו להיות להיט עולמי. מדובר בכלים מעשיים, נגישים, זולים, יעילים עם תוצאות מוכחות. כמובן שלא מדובר בנוסחאת קסם והמילה תרגול היא בסיס להתפתחות ולשינוי. אבל, עם תוצאות שכבר אף אחד לא מתווכח.ת עליהן נראה שהתעלמות מקסם המיינדפולנס היא החמצה אחת גדולה. רגע לפני שאנחנו נכנסים לעידן ה – AI למיינדפולנס תפקיד חשוב גם בשמירה על הרוח האנושית והגנה על יחידים וארגונים מאסון אפשרי. כל מי שמודע לנזקי הטכנולוגיה והמסכים (לצג יתרונותיהם כמובן) עד הלום כדאי שיתחיל לחשוב על הדרך להתנהלות מודעת בעידן ה – AI שכן זו תהיה מאתגרת יותר.
מה זה מיינדפולנס?
ההגדרה האהובה עלי למיינדפולנס היא של טיק נהאט האן:
" מיינדפולנס זה הקסם באמצעותו אנחנו מנהלים ומחדשים את עצמנו. זהו קסם באמצעותו אנחנו יכולים לקרוא במהירות לסדר את התודעה המפוזרת שלנו ולהחזיר אותה לשלמות כך שנוכל לחיות כל רגע מחיינו."
וישנה גם ההגדרה הפופולארית של ג׳ון קבט זין:
"לשים לב למשהו, בדרך מסוימת, בכוונה, ברגע הזה, ללא שיפוט"
בפוסט הזה, שפרסמתי לא מזמן, תוכלו לקרוא קצת יותר על מיינדפולנס ויישום ברמה האישית.
במאמר הזה אתמקד בחשיבות ובתועלות שביישום מיינדפולנס בארגון: עסקי, אקדמי, בריאותי או חברתי. כל ארגון.
למה ארגונים זקוקים למיינדפולנס?
מחקרים רבים בחנו את השפעת המיינדפולנס על ניהול מנהיגות וכישורי עבודה בדרגים השונים. התועלות השכיחות הן:
הפחתת לחץ ושחיקה
שיפור בקבלת החלטות: מיינדפולנס משפר את היכולת לקבל החלטות מושכלות מעצם הגברת המודעות העצמית והפחתת תגובתיות אוטומטית.
פיתוח אינטליגנציה רגשית: תרגול מיינדפולנס תורם לפיתוח אינטליגנציה רגשית, כולל יכולות כמו זיהוי רגשות, אמפתיה וניהול מערכות יחסים. מיומנויות אלו חיוניות למנהלים בניהול צוותים ובבניית תרבות ארגונית חיובית. ארחיב בהמשך.
הגברת יצירתיות וחדשנות: מחקרים מראים כי מיינדפולנס מעודד חשיבה יצירתית ופתרון בעיות בדרכים חדשניות.
שיפור בתקשורת בין-אישית: מיינדפולנס משפר את יכולת ההקשבה והתקשורת ובכך שיתוף פעולה יעיל יותר בין חברי הצוות והפחתת קונפליקטים בארגון.
המאמר: "Why Google, Target, and General Mills Are Investing in Mindfulness" שפורסם ב-Harvard Business Review דן בהטמעת תרגולי מיינדפולנס בחברות מובילות כמו גוגל, טארגט וג'נרל מילס וביתרונות שהן מפיקות מכך.
המאמר מציין כי חברות אלו מציעות לעובדיהן סדנאות מיינדפולנס, מדיטציה ויוגה, במטרה לשפר את המיקוד, הבהירות והיצירתיות של העובדים, להפחית מתחים ולשפר את הרווחה הכללית. לדוגמה: גוגל מציעה קורסים המלמדים אינטליגנציה רגשית, מגבירים חוסן ומשפרים את המיקוד המנטלי. ג'נרל מילס מציעה סדנאות מיינדפולנס, מדיטציה ויוגה, עם חדרי מדיטציה בכל בניין. טארגט מציעה הכשרות במדיטציה לעובדים. המאמר מדגיש שתרגולי מיינדפולנס במקום העבודה יכולים להפחית מתחים, לשפר את קבלת ההחלטות ולהגביר את היעילות הפרודוקטיביות של העובדים.
דייוויד גלס, כתב לענייני עסקים ב"ניו יורק טיימס, כתב ספר: Mindful Work ומביא דוגמאות לחברות שהטמיעו בהצלחה תרגולי מיינדפולנס כדי לשפר את רווחת העובדים ואת הפרודוקטיביות. גלס מדגיש שמיינדפולנס יכול להוביל לניהול עסקי שמשלב בין יעילות וחמלה ובכך לשנות את התרבות הארגונית באופן חיובי. אפשר לצפות כאן בהרצאה של דיוויד גלס:
ואם נסכם שוב במילותיו של טיק נהאט האן:
" לשמור את תשומת הלב שלכם ממוקדת בעבודה, להיות ערניים ומוכנים לנהל כל התרחשות, שעולה או שעשויה לעלות, בבטחה ובחוכמה, זה מיינדפולנס"
מיינדפולנס ואינטליגנציה רגשית
גוגל היא מחלוצות יישום תוכנית מיינדפולנס בארגון בהקשרה לטיפוח אינטליגנציה רגשית.
אינטליגנציה רגשית ברמה גבוהה תורמת ל:
מודעות עצמית: היכרות עם המצב הפנימי שלנו, העדפות, משאבים ואינטואיציה.
ניהול עצמי: ניהול המצב הפנימי, התגובות והמשאבים שלנו.
מוטיבציה.
אמפתיה: מודעות לרגשות, צרכים ודאגות של אחרים.
חיזוק מיומנויות חברתיות.
בכך משיגים מנהלים ועובדים מספר יתרונות:
חשיבה תפיסתית – קונספטואלית
יכולת אנליטית
חיות ומוטיבציה
יכולת דיבור, פרזנטציה והשפעה – מנהיגות
מוכנות לקחת אתגרים
יכולות לניהול והתמודדות עם משברים
ביטחון עצמי
להרגיש נוח עם אי נוחות שהיא חלק מחווית החיים והעבודה
ראיה בהירה יותר של המציאות
דרך המיינדפולנס האישית
מסע המיינדפולנס האישי כולל את אבני הדרך האלו:
רצון, בחירה והחלטה על שינוי (קריאה והתחייבות)
פתיחות להתנסות חדשה
תרגול: תשומת לב
חקירה: הכרות עצמית והבחנה ברגשות ומחשבות
שליטה עצמית Self Mastering
שינוי: יצירת הרגלים מנטאליים חדשים ומועילים
טיפוח נדיבות לב לעצמנו ואחרים
Reflecting
יישום במשימות וחיי היום יום
דרך המיינדפולנס הארגונית
כיצד לשלב מיינדפולנס בארגון? להלן כמה ערוצים:
סדנאות והכשרות: השתתפות בסדנאות מיינדפולנס ייעודיות למנהלים ולעובדים.
תרגול יומיומי: הקדשת מספר דקות ביום לתרגול מדיטציה או נשימה מודעת.
הפסקות מודעות: הפסקות קצרות במהלך היום להתבוננות ומודעות עצמית.
תרבות ארגונית תומכת: עידוד סביבה המקדמת איזון בין עבודה לחיים פרטיים ומודעות לרווחה נפשית.
יישום מיינדפולנס בכל פעילויות הארגון: מכירות, מו״פ, ייצור, שיווק, התנהלות עם עובדים, ספקים, לקוחות, תוכן ופרסום.
אפשר לקרוא ניתוח אירועים בלינק הזה
ולצפות בווידאו הבא להשראה:
תפקיד חשוב ליישום מיינדפולנס בארגון הוא להפחתת רוע ארגוני. רוע ארגוני הוא סבל שארגון מייצר לעובדיו, לקוחותיו, ספקיו והסביבה במזיד או שלא במזיד. ביורוקרטיה, שרירותיות וניצול הכוח הארגוני, חוסר תשומת לב לאחר ולסביבה, לערכים ולמוסר הם רק חלק ממחוללי הרוע. יישום מיינדפולנס יעזור לארגון להיות טוב ומיטיב יותר גם לשם המטרה עצמה וגם לשיפור חווית העבודה עם הארגון ובארגון ובכך שיפור של תוצאות הארגון.
מיינדפולנס בעידן ה – AI
עידן ה – AI כולל פיתויים רבים לארגונים שמנותבים כברירת מחדל לטובת יעילות ורווחים. אחת התוצאות היא העברת ממשקים רבים לידי הבינה המלאכותית. שיווק, הזמנות, שירות לקוחות, ניהול אספקה. היתרונות לשורת הרווח יכולים להיות משמעותיים בטווח הקצר. אבל, בטווח הארוך למהפיכת ה – AI יכולים להיות נזקים אישיים, חברתיים וארגוניים. ברמה האישית, התמכרות ל – AI תעצים את הגורמים בגינם אנחנו נזקקים נואשות כבר עכשיו לתרגול מיינדפולנס. ה – AI יכול להרחיק אותנו עוד יותר מחיים מחוברים לעצמנו לחיים שנשלטים על ידי אחרים וטכנולוגיות.
הפער בין החיים שאנחנו מרגישים שאנחנו רוצים לחיות לבין החיים שאנחנו חיים בפועל יגדל ואיתו גם המחלות והקשיים המנטאליים שכבר עכשיו מתפשטים בעולם. ברמה הארגונית יקרה אותו הדבר. ארגונים יעבור להיות ״מפלצות AI" שנשלטות על ידי תוכנות ואפליקציות שפותחו בידי ארגונים אחרים ויאבדו כל סממן של ייחוד ויתרון הנובעים מרוח האדם. מיומנויות ארגוניות של חשיבה, יצירתיות, המצאה, שירות וטיפוח קול ייחודי יתנוונו ובסופו של דבר יגרמו לסטנדרטיזציה וניכור ארגוני. מיינדפולנס ארגוני יכול להיות המגן שישמור על הארגון מנזקי ה – AI ויוודא שמשתמשים ב – AI רק על בסיס ההון האנושי ולתהליך התפתחות משולב.
במאמר "Mindfulness Meets AI: My Takeaways from a New York Convergence" מתארת טטיאנה קנזבלי את רשמיה מאירוע Wisdom 2.0 בניו יורק, שבו דנו דוברים כמו יובל נח הררי וג'ון קבט-זין בשילוב שבין מיינדפולנס לבינה מלאכותית. הם הדגישו את הצורך בשילוב מיינדפולנס בפיתוח AI כדי להבטיח שטכנולוגיה משרתת את האנושות והזהירו מפני פיתוח AI ללא הנחיות אתיות מוצקות.
המאמר מדגיש את תפקידם של מנהיגים באימוץ מיינדפולנס לשיפור קבלת ההחלטות, הגברת הגמישות והובלת פיתוח AI להשפעה חברתית חיובית. בנוסף, מציין המאמר את החשיבות של שיתוף פעולה גלובלי להבטחת חלוקה שוויונית של יתרונות ה-AI.
מיינדפולנס יכול לשמש כזרז לחברות אמפתיות וחומלות יותר ולהתקדמות טכנולוגית אחראית.
אפשר לצפות בוובינר הזה להעמקה.
שיהיה לנו בהצלחה במשימה להישאר בני אדם וארגונים אנושיים.
