גני האבנים – זן היפנים שכולנו אוהבים כוללים מספר סלעים שמסביבם מעגלים גרופים בחצץ. מתפשטים ויוצרים מרחב. פעמים רבות שואלים אותי איך מיינדפולנס, מדיטציה, זן, מרחב ונשימות באמת יכולים לשנות משהו. תחשבו על גן הזן. אתם מגיעים למקדש, יושבים על מדרגת עץ ומביטים בגן. סלעים וחצץ מגורף. מה קורה אז? עולים בכם רגשות, תובנות והבנות. מתוך השקט המינימליסטי שיש בו
מי לא רוצה חופש? כולנו. חופש לנהל את חיינו, חופש כלכלי, חופש הביטוי, חופש הבחירה, חופש מדאגות. אבל, חופשה הופכת את החופש למשהו תחום בזמן ומכך נובעות שתי מועקות: הפרדה מלאכותית בין זמן בו אני חופשי לזמן בו אני לא חופשי. נוצרת מועקה לקראת סיום החופשה והחזרה למירוץ החיים. העמסת ציפיות על אותו פרק זמן שמכונה ״חופשה״. אנחנו חוסכים לחופשה,
גם כוס הוויסקי השלישית שנמרוד שותה וענת שיושבת לצידו על הספה ומחבקת אותו לא מצליחים למחוק את תוגת הדד ליין שניתן לו. בעלי המניות לוחצים על נמרוד לקדם את ההנפקה. שווקי המניות בשיא וענף תעשיית החלל לוהט כמו מבער של רקטה. שתי קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברת ״שומרי הפלנטה״ רוצים לממש את ההשקעה. נמרוד, שהקים את החברה לפני 5 שנים
אילנית לא ידעה להסביר מדוע בחרה דווקא בריטריט בפיליון. לא בהודו, לא ביפן. ובכלל, למה בחרה בריטריט, קונספט שלא חשבה עליו עד שנתקלה בפרסום המזמין. אולי ריגש אותה ההר שפוגש את הים ואולי משום שזהו מקום שלא ממהר להרשים. ההר ירוק וכבד, הים נפרש מתחתיו בנשימה רחבה והכפרים הקטנים נראים כאילו הזמן חלף לידם, לא דרכם. היא הגיעה לרסטוני, מקום
אנחנו עוצמים עיניים, שואפים ונושפים ויוצאים למסע. מה הן אבני הדרך של המסע? היכן הגוף והתודעה נפגשים בו? איך גמישות מנטאלית תומכת בגמישות גופנית? אפשר לגשת למסע המדיטציה מבלי לענות לשאלה. גישת הסוטו זן: ״רק לשבת״. עצב העובדה שאנחנו מיצרים מרחב חיצוני ופנימי של שלווה מאפשרת לקסם לקרות. אבל, פעמים אנחנו זקוקים לסימנים ותיקוני דרך בעודנו מגששים באפילה. לדעת פחות
***לקראת ריטריט Rastoni*** "החופש זמין בכל נשימה. אינך צריך לנסוע לשום מקום כדי לפגוש אותו" תיך נאת האן רבים חולמים על או יוצאים לחופשה בתקווה להשיג הפוגה קצרה מהלחץ והעומס. כמה ימים של ים, טבע או עיר זרה ואנחנו נושמים, לכאורה, סוף-סוף לרווחה. לכאורה משום שגם בחופשה אנחנו לוקחים איתנו מחשבות, דאגות, FOMO, תבניות מנטאליות וכמובן את כל אמצעי התקשורת
קבוצת תרגול מדיטציה היא יהלום מתוך שלושת היהלומים של הדרך הבודהיסטית להפחתת גורמי התוגה בחיינו וטיפוח גורמי השמחה, ההתפתחות, הזרימה והחיבור לחיים. החשיבות של הקבוצה היא במחויבות ההדדית, רוחנית, לא החוזית, להתמיד במסע ולהיות שם אחד בשביל השניה בנוכחות שקטה, קשובה, חומלת ונדיבה. במפגש קבוצתי מתרגלים מדיטציה בסגנונות שונים, לומדים פרקים בפילוסופיית הזן – בודהיזם – טאואיזם ומקבלים כלי מיינדפולנס
מדיטציה היא מסע של התודעה לשלווה, מיקוד, הבנה, התחדשות וריפוי. המסע יכול להיות בישיבה, בהליכה ובהדרגה המדיטציה תהיה נוכחת וחלק בכל התרחשויות החיים. במסורת הזן מתוארת מדיטציה כ-רק לשבת. שבו על כרית, עצמו עיניים, נשמו, שימו לב והקסם יתחיל. זו אכן דרך טובה להתחיל במסע. מתי בחיים אתם ״רק יושבים.ות״, רק נושמים.ות ושמים.ות לב? למדוט זה ללמוד לעצור וליצור מרווח.
