דמיינו את הסיטואציה הבאה: האיש שהמציא כלים שאתם משתמשים בהם כל יום למסחר, האיש שכתב פרק בתנ"ך של הניתוח הטכני המודרני, קם יום אחד ואומר: "טעיתי. כל זה לא עובד". זה בערך מה שקרה בשנת 1987. ג'. וולס ווילדר, האיש שמאחורי ה-RSI, ה-ADX וה-MACD (לא המציא את ה-MACD אך תרם רבות לפיתוחו), פרסם ספר מרתק שמתחבר גם להרבה מתפיסת עולמי
כשעוצרים לרגע לחשוב על מה שקורה בעולם ומחברים את הנקודות, התמונה מתבהרת: אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופת "סופר-שיבוש" עולמי (Super Disruption). מדובר בהתנגשות והתרחשות של כוחות אדירים: מהפכת ה-AI שמשנה הכל לרבות שוק העבודה ועיצוב התודעה, מלחמות על משאבים, סוגיות בוערות של זהות לאומית ואישית, מהלכיו של דונאלד טראמפ, פריצת הדרך של פלטפורמות החלל, מעבר לאנרגיות מתחדשות והרשימה עוד ארוכה.
גם כוס הוויסקי השלישית שנמרוד שותה וענת שיושבת לצידו על הספה ומחבקת אותו לא מצליחים למחוק את תוגת הדד ליין שניתן לו. בעלי המניות לוחצים על נמרוד לקדם את ההנפקה. שווקי המניות בשיא וענף תעשיית החלל לוהט כמו מבער של רקטה. שתי קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברת ״שומרי הפלנטה״ רוצים לממש את ההשקעה. נמרוד, שהקים את החברה לפני 5 שנים
אילנית לא ידעה להסביר מדוע בחרה דווקא בריטריט בפיליון. לא בהודו, לא ביפן. ובכלל, למה בחרה בריטריט, קונספט שלא חשבה עליו עד שנתקלה בפרסום המזמין. אולי ריגש אותה ההר שפוגש את הים ואולי משום שזהו מקום שלא ממהר להרשים. ההר ירוק וכבד, הים נפרש מתחתיו בנשימה רחבה והכפרים הקטנים נראים כאילו הזמן חלף לידם, לא דרכם. היא הגיעה לרסטוני, מקום
תבניות על הגרף הן חותם של התנהגות משקיעים שחוזרת על עצמה וכך גם, פעמים רבות, המהלך שאחרי התבנית. לכן, כשאתם לומדים להכיר תבניות אתם לומדים לבנות תחזיות. התבנית שאני מוצא שימושית ביותר היא תבנית הספל והידית. תבנית ״ספל וידית״ (Cup and Handle) היא אחת מתבניות הניתוח הטכני האיקוניות ביותר. היא מזוהה עם משקיע הערך והצמיחה האמריקאי ויליאם ג’י או’ניל, מייסד
אנחנו עוצמים עיניים, שואפים ונושפים ויוצאים למסע. מה הן אבני הדרך של המסע? היכן הגוף והתודעה נפגשים בו? איך גמישות מנטאלית תומכת בגמישות גופנית? אפשר לגשת למסע המדיטציה מבלי לענות לשאלה. גישת הסוטו זן: ״רק לשבת״. עצב העובדה שאנחנו מיצרים מרחב חיצוני ופנימי של שלווה מאפשרת לקסם לקרות. אבל, פעמים אנחנו זקוקים לסימנים ותיקוני דרך בעודנו מגששים באפילה. לדעת פחות
***לקראת ריטריט Rastoni*** "החופש זמין בכל נשימה. אינך צריך לנסוע לשום מקום כדי לפגוש אותו" תיך נאת האן רבים חולמים על או יוצאים לחופשה בתקווה להשיג הפוגה קצרה מהלחץ והעומס. כמה ימים של ים, טבע או עיר זרה ואנחנו נושמים, לכאורה, סוף-סוף לרווחה. לכאורה משום שגם בחופשה אנחנו לוקחים איתנו מחשבות, דאגות, FOMO, תבניות מנטאליות וכמובן את כל אמצעי התקשורת
״קפצתי״ לדרום קוריאה. משתמש במילה הזו משום שטיול לקוריאה לא היה מעולם חלום מוצהר שלי. אבל, מכיוון שחזרתי לקיושו אחרי שלושה חודשים ומכיוון שראיתי שיש הפלגה מפקאוקה לבוסון – דרום קוריאה חשבתי לעצמי שיהיה נחמד להכיר מדינה חדשה. בלי ציפיות ובלי יותר מדי תוכניות למעט התאריכים והמסלול הכללי עליתי להפלגה שיצאה ב – 12:00 בצהריים והגיעה בשעות הערב לקוריאה. מהתחלה
ברוכים הבאים.ות לאוקינאווה. כבר משדה התעופה אתם מרגישים שהגעתם למקום שונה בזכות הפרחים והשקט שבו הכל מתנהל. זהו המסע ה – 8 שלי ליפן ואוקינאווה משלימה את החקירה מהוקידו שבצפון ועד האי האהוב שהתגלה לי בדרום. מעבר לרצון לחוות יפן באווירת הוואי, אוגימי, כפר – אזור באוקינאווה הוא אחד מחמשת האזורים הכחולים בהם התושבים מאריכים ימים. זאת בזכות איכות חיים
המסע הנוכחי ליפן מתנהל כשאני מהרהר הרבה במשמעויות של מהפכת ה – AI. בנוסף לשאלות ולתשובות שאני מחפש כאקדמאי – מרצה ואנליסט של השווקים עולות לי שאלות נוספות: לדור שלי, שנולד לפני עידן המחשב, אינטרנט וסמארטפון יהיה קל יותר או לפחות אפשרי לשמור על עולם ההרגלים הישנים. אבל לדור שנולד לתוך העולם הזה ההרגלים האלו לא יהיו קיימים. האם הזקנים
