אנחנו עוצמים עיניים, שואפים ונושפים ויוצאים למסע. מה הן אבני הדרך של המסע? היכן הגוף והתודעה נפגשים בו? איך גמישות מנטאלית תומכת בגמישות גופנית?
אפשר לגשת למסע המדיטציה מבלי לענות לשאלה. גישת הסוטו זן: ״רק לשבת״. עצב העובדה שאנחנו מיצרים מרחב חיצוני ופנימי של שלווה מאפשרת לקסם לקרות.
אבל, פעמים אנחנו זקוקים לסימנים ותיקוני דרך בעודנו מגששים באפילה. לדעת פחות או יותר איפה אנחנו נמצאים ואם סטינו מהשביל. לשם כך אפשר לסמן תשע אבני דרך בשביל המדיטציה.
ריכוז נכון
אבן דרך ראשונה: אנחנו מכוונים להתמקד בנשיפות ובשאיפות אבל המחשבות עדיין מציפות אותנו ואולי אפילו מתגברות. תחושת ההתגברות היא משום תשומת הלב שאנחנו שוהים בה.
אבן דרך שניה: התמקדות לפרקים. בשלב הזה אנחנו מצליחים להתמקד לפרקים בזרימת האוויר (או כל מושא מדיטציה אחר) אבל המחשבות עדיין משתלטות ולוקחות אותנו למקומות אחרים. אנחנו ממשיכים להתאמן בהנחת תשומת הלב על הנשימות.
אבן דרך שלישית: אנחנו מזהים טוב ומוקדם יותר את הסחות הדעת ומצליחים להצמיד טוב יותר את תשומת הלב לנשימות. ריכוז נכון.
ברמות אלו הרגלים של עצלנות ושכחנות מאתגרים אותנו. אנחנו מתעצלים במאמץ הנכון לכוון את תשומת הלב או שוכחים לעשות זאת במהלך הדרך. נמשיך להתאמן ולפוגג את ההרגלים האלו. אנחנו מאמנים את התודעה.
מודעות נכונה
אבן דרך רביעית: אנחנו כבר לא שוכחים למקד את תשומת הלב ולא מאבדים את מושא תשומת הלב (נשימות, מוסיקה, נר, אובייקט בטבע או כל מושא שבחרנו).
אבן דרך חמישית: אנחנו חשים בהתחזקות היכולת שלנו להתבונן פנימה וחווים את יתרונות היציבות המנטאלית. קיים סיכון שנשקע עמוק מדי ברפיון (מדיטציה היא ערנות. אם שקענו מדי אולי נרדמנו או שאבדנו את תשומת הלב למושא הגם שהיא לא נלקחה אל המחשבות). במקרה כזה נרומם את תשומת הלב על ידי מעט שאיפות ונשיפות חזקות / עמוקות / ארוכות יותר. אפשר גם למקד את תשומת הלב לנשימות באזור הנחיריים. מיקוד באזור הזה מחדד ריכוז. אנחנו לומדים לאזן את תשומת הלב בעדינות. דרך נוספת להתנהל מול הרפיון היא לבחור לזמן מה נושא מדיטציה מלא שמחה או לעלות פיסית למקום גבוה ממנו נשקף נוף מרהיב.
אבן דרך שישית: התרגשות יתר. כתוצאה מחווית אבני הדרך ארבע וחמש אנחנו מתחילים להתרגש מאד מהאיכות החדשה שפתחנו. יווצר מצב בו התודעה נמרצת מדי. כמו באבן הדרך החמישית, נאזן אותה למקום האמצע השליו. לפעמים די בכוונה כדי ליצור איזון ולעיתים ניתן להשתמש בנשימות לאזור הבטן על מנת להירגע. אנחנו מנמיכים את המושא בתודעה ומדמיינים שהוא כבד יותר. לחילופין אפשר לבחור לזמן מה נושא מדיטציה ״כבד ורציני״.
ברמות האלה תשומת הלב שלנו כבר אינה נודדת למחשבות אבל היא אינה יציבה. היא נעה בין רפיון להתלהבות. נאזן אותה באמצעות הנשימות, בחירת הנושא והכוונה.
הבנה נכונה, שחרור וחופש
אבן דרך שביעית: התודעה רגועה ושלווה.
אבן דרך שמינית: אחרי שהגענו ליציבות מדיטטיבית נשמור על צלילות תפיסת מושא המדיטציה ללא המאמץ של איזון התודעה.
אבן דרך תשיעית: כל שמונה אבני הדרך מתרחשות ספונטנית עם תחילת המדיטציה ומיקום התודעה על מושא המדיטציה. החוויה היא של גמישות מנטלית שמתהווה כאשר אנחנו מנדפים את התפקודים המנטאליים הלקויים שלנו. גמישות זו מתפשטת גם אל תוך הגוף, הוא חווה תחושת נינוחות ומאפשר לנו לקיים פעילויות רצויות לרבות תרגול היוגה שלנו.
בשלב הזה, כאשר אנחנו בתודעה נכונה וגמישות מנטאלית אנחנו יכולים לטהר רגשות עכורים. זהו תהליך של שחרור וחופש.
חווית המדיטציה תתפשט ותהיה חלק מחיי היום יום שלנו והשינה.
* לקביעת שעורי מדיטציה פרטיים / קבוצתיים / ארגוניים (כן, אפשר בזום!) נא השאירו פרטים.