סקטורים ותעשיות – המדריך המלא

שוק המניות מורכב שכבות. השכבה הראשונה היא שכבת כל המניות ומדדי כל המניות וממנה יש מסתעפות שכבות נוספות. הסתעפויות למתודולוגיות של מדדים, הסתעפויות למדינות והסתעפויות לסקטורים ותעשיות בתוך הסקטורים. במאמר הזה נדבר על ההסתעפות החשובה הזו שמהווה עמוד תווך מרכזי בגיבוש אסטרטגיות מסחר. 

קיימים שלושה מודלים למיפוי השוק:

• GICS: The Global Industry Classification Standard  
• ICB: Industry Classification Benchmark
• TRCB: The Reference data Business Classification

מודל GICS כולל 11 סקטורים בשכבה הראשונה, 25 קבוצות תעשיה בשכבה השניה, 74 תעשיות בשכבה השלישית ו-163 תת תעשיות בשכבה הרביעית.

11 הסקטורים הראשיים הם: אנרגיה, חומרי גלם, תעשיה, צרכנות מחזורית, צרכנות קבועה, בריאות, פיננסים, טכנולוגיית מידע, נדל״ן, תקשורת ותשתיות ציבוריות. שיוך חברה לשכבות המשנה הוא בהתאם למאפייני פעילותה. 

מודל זה משמש בסיס למדדי S&P500 ו – MSCI.

הנה מקור להעמיק בנושא הסקטורים כפי שהם מרכיבים את ה – S&P500.

מודל ICB כולל 11 תעשיות בשכבה הראשונה, 20 סופר סקטורים בשכבה השניה, 45 סקטורים בשכבה השלישית ו – 173 תת סקטורים בשכבה הרביעית. שכבת 11 התעשיות זהה למודל GICS רק שלטכנולוגיות מידע קוראים טכנולוגיה. 

מודל זה משמש בסיס למדדי FTSE ו – RUSSELL. 

מודל TRCB כולל 13 סקטורים כלכליים בשכבה הראשונה, 32 סקטורים עסקיים בשכבה השניה, 61 קבוצות תעשייתיות בשכבה השלישית, 153 תעשיות בשכבה הרביעית ו-895 תחומים בשכבה חמישית. במודל זה השכבה העליונה כוללת גם: Institutions, Organizations & Associations, שירותי השכלה ואקדמיה ו – Governments Activity. נגרע מהרשימה תשתיות ציבוריות. 

כשאתם מבצעים אופטימיזציה של תיק ההשקעות על פי מודל שוק > סקטור > תעשיה>מניה חשוב שתוודאו שאכן מניית הקצה שייכת לסקטור הראשי ממנו יצאתם. בכל מקרה שימוש באינדיקטור העוצמה ההשוואתי – RS יאפשר לכם לוודא שאתם מתקדמים במסע פוטציאל התשואה במעבר לחתכי המשנה ועד למניה הבודדת. בכל עת שמעבר לשכבה נמוכה אינו משפר את העוצמה ההשוואתית ביחס לשכבה הגבוה יותר עדיף להישאר בשכבה הגבוהה.

מקורות להעמקה והמשך מיפוי:

פידליטי

מוטליי פול

סקטור הטכנולוגיה – הגדול ביותר

סקטור הטכנולוגיה(Information Technology)  מחולק לפי מודל GICS לשלושה ענפים עיקריים ואלו מחולקים לתתי-ענפים (Sub-Industries).

שלושת הענפים העיקריים הם תוכנה, חומרה ושבבים. מכאן יש אינסוף של אפשרויות, הרבה מעבר למה שניתן לכלול בסקירה אחת. להלן קרנות הסל הגדולות בקטגוריות שונות.

• XLK היא קרן הסל שמייצגת את מניות הטכנולוגיה שכלולות במדד ה – S&P500. היא שניה מבחינת שווי השוק ל – VGT. מצרף כאן חלוקה לענפים של ה – XLK נכונה ל – 09 לינואר 2025.

• SMH מייצגת את ענף הסמיקונדקטורס  וכך גם SOXX.
• IGV מייצגת את ענף התוכנה.
• סקטור החומרה לא מיוצג באופן ישיר כך שיש ללכת למניות בודדות.

מכאן יש מגוון אפשרויות גם לתחומים הנ״ל (לרבות גלובאליות) וגם לתתי ענפים. הנה כמה שבחרתי לפי מדרג שווי שוק שאומר איפה רוב הכסף נמצא.

• סייבר מיוצג על ידי הקרן CIBR ו – HACK.
• מחשוב ענן מיוצג על ידי SKYY.
• מחשוב קוואנטום מיוצג על ידי QUTM.
• טכנולוגיות בלוקצ׳יין מיוצגות ב – BLOK.
• טכנולוגיה אקספוננציאלית מיוצגת על ידי XT.
• רובוטיקה ו – AI מיוצגות על ידי BOTZ.

סקטור האנרגיה – העמקה

לעולם האנרגיה נעמיק בשלושה מימדים:

• אנרגיה קונבנציונאלית.
• אנרגיה נקיה לגווניה.
• אורניום.

אנרגיה קונבנציונלית

מתחלקת ל – 7 תתי סקטורים. הנה הרשימה מתוך אתר MSCI:

Oil & Gas Drilling / Oil & Gas Equipment & Services Oil / Integrated Oil & Gas / Oil & Gas Exploration & Production / Oil & Gas Refining & Marketing / Oil & Gas Storage & Transportation / Coal & Consumable Fuels

את כדאיות ההשקעה בהם נבחן באמצעות קרנות סל שמייצגות את התעשיות הנ״ל ושמבחינה טכנית נמצאות במצב טוב יותר מ –  XLE.

אנרגיה נקיה

נתחיל בקרן הסל הגדולה לתעשיה – ICLN.

הבאה בתור מבחינת גודל היא QCLN.

השלישית בגדול היא NETZ והנרטיב שלה לבחירת מניות שונה.

ואז מגיעה – PBW שהיתה קרן האנרגיה הנקיה הראשונה.

מדלג קצת מבחינת שווי שוק ומגיע לקרן הסל HYDR. קרן סל לאנרגיית מימן. הרבה מהאחזקות שלה הן לא בארצות הברית ולכן אחזקת הקרן עצמה מעניינת מאוד מבחינת פיזור גלובאלי. על אותה משבצת יש לנו גם את HDRO.

אורניום

URA היא קרן הסל המובילה.

סקטור התעשיה – העמקה והרחבה לתעשיית החקלאות

קרן הסל שמייצגת את הסקטור במדד ה – S&P500 היא XLI

בתוך הסקטור נמצאת גם תעשיית החקלאות המעניינת עם שתי קרנות סל ייעודיות: VEGI ו – MOO.

נישה מאד מעניינת בתעשיות החקלאיות היא חקלאות אנכית. להלן מניות מעניינות שתוכלו לבנות מהן ״סל פרטי״:

• LOCL: חקלאות מקומית. מתמקדת באספקת תוצרת טרייה באזורים עירוניים, תוך צמצום שרשרת האספקה ושמירה על קיימות מקומית.
• SMG: גינון הידרופוני ותוך מבני.
• AGFY: מובילה בתחום מערכות הגידול האנכיות עם התמקדות ביעילות אנרגטית ושימוש בתאורה חכמה.
• UGRO: גידולים יעילים בתוך מבנים. מציעה טכנולוגיות לחקלאות בתוך מבנים עם דגש על אוטומציה ושיפור תנאי הגידול.
• IPW: חקלאות אנכית והידרופונית.
• HYFM: מתמקדת בטכנולוגיות חדשניות לחקלאות חכמה, כולל בקרה חקלאית מבוססת  AI.
• GRWG: רשת חנויות לציוד לחקלאות אורגנית והידרופונית.
• VFF: מציעה פתרונות הוליסטיים לחקלאות אנכית תוך שיפור איכות המזון והפחתת טביעת הרגל הפחמנית.

סקטור הנדל״ן

זהו סקטור שמרכיב הדיבידנד בו חשוב. להלן כמה קרנות סל בעזרתן ניתן לבנות חשיפה מגוונת עתידת דיבידנד.

• XLRE :מייצגת את מניות הנדל״ן שכלולות ב – S&P500.
• SRET: קרן סל ל – REIT מכל העולם. הפיזור הוא יתרון לתיק.
• VNQ: קרן הנדל״ן של ואנגארד.
• MORT: קרן סל למשכנתאות.
• KBYE: קרן סל עם דיבידנד גבוה יחסית.

סקטור הבריאות – העמקה

בסקטור הבריאות יש הרבה קרנות סל מיוחדות ומעניינות. הנה רשימה מגוונת של התחומים השונים:

• XLV: קרן הסל הגדולה ביותר לסקטור הבריאות.
• IXJ: קרן סל להשקעה גלובאלית בבריאות.
• XBI: ביוטכנולוגיה. גם IBB היא קרן סל גדולה לתחום.
• IHI: קרן סל לציוד רפואי.
•  ARKG: קרן סל מיוחדת של ARK למהפכה הגנומית.
• HRTS: קרן סל לענייני הלב וחילוף חומרים.
• AGNG: קרן סל למניות בתחום ההזדקנות.
• EDOC: קרן סל לרפואה דיגיטאלית.
• MSOS: קרן סל למניות הקנאביס.
• PSIL: קרן סל לעתיד הטיפולים הפסיכודליים.
• MNTL: קרן סל לרפואת נפש.