המסע הנוכחי ליפן מתנהל כשאני מהרהר הרבה במשמעויות של מהפכת ה – AI. בנוסף לשאלות ולתשובות שאני מחפש כאקדמאי – מרצה ואנליסט של השווקים עולות לי שאלות נוספות:
- איך שומרים על האיזון העדין שבין ניוון והתפתחות. בין אנושיות לקדמה?
- איך ה – AI משתלב במסע הרוחני לחופש, הבנה, שחרור וביטוי מרכז ההוויה שלנו?
- מה לגבי הדברים שאני אוהב? קריאה, כתיבה, חנויות ספרים, אומנות, מסעות? האם הכל ישטף ב – AI.
לדור שלי, שנולד לפני עידן המחשב, אינטרנט וסמארטפון יהיה קל יותר או לפחות אפשרי לשמור על עולם ההרגלים הישנים. אבל לדור שנולד לתוך העולם הזה ההרגלים האלו לא יהיו קיימים. האם הזקנים צריכים לשמור על הצעירים או שאולי הצעירים הם האבולוציה הטבעית של המין האנושי לרמה גבוהה יותר של אינטלקט, שימוש במוח ובזמן, יצירתיות וחיבור?
אחד היתרונות של AI הוא היכול ליצור יצירות וויזואליות שמעבירות תוכן ומידע במהירות בהשוואה לקריאה המסורתית. בנושאים שימושיים זה כמובן טוב ומועיל. אבל גם באומנות ובביטוי יש לזה שורשים. הכתב היפני והמנגה היפנית הם דוגמא להם. אות שהיא ציור וכתיבת סיפור באמצעות תמונות. מעניין איך היפנים לוקחים את מהפכת ה – AI. משתף כאן קצת מידע על המנגה ומחשבות על החיבור בינה לבין AI.
הכוח השקט של המנגה
המנגה, צורת הסיפור הוויזואלית הייחודית של יפן, כובשת קוראים ברחבי העולם בזכות היכולת להעביר רגשות עמוקים ונרטיבים מורכבים תוך שימוש מינימלי במילים. בניגוד לקומיקס המערבי, שמבוסס בעיקר על דיאלוגים, המנגה נשענת על אמנות השקט – שימוש בתמונות, קומפוזיציה, ועיצוב דמויות הבעתי כדי לספר סיפור. עם עליית הבינה המלאכותית, הגבולות של סיפור ללא מילים נפרצים מחדש.
מנגה כשפה ויזואלית
המנגה היא יותר מבידור – היא שפה בפני עצמה. כל מקבץ תמונות, זווית והבעה של דמות יוצרים מקצב ייחודי שמוביל את הקורא. השימוש במרחב הריק (ma – 間) ובקווים דינמיים לתיאור תנועה יוצר חוויה סוחפת. ה"תחביר" הוויזואלי הזה הופך את המנגה לאידיאלית עבור כלים מבוססי בינה מלאכותית שיכולים לנתח דפוסים וליצור תמונות בהתאם לכללים האמנותיים של המדיום.
קאנג'י ואמנות הסיפור
מערכת הכתב היפנית, ובעיקר הקאנג'י, קשורה גם היא קשר הדוק לסיפור באמצעות תמונות. רבים מהקאנג'י נולדו כסימנים ציוריים, שמשמרים משמעות חזותית עמוקה. בדומה לכך, המנגה מעבירה תחושות ומעשים בתמונות מרוכזות. בינה מלאכותית, שמוזנת באלפי סמלים ויזואליים כאלה, עשויה לשכפל ואף להרחיב את המסורת הזו וליצור נרטיבים חדשים למנגה.
אתגרים והזדמנויות במנגה מבוססת בינה מלאכותית
למרות ההתלהבות, ישנם מכשולים משמעותיים: האם בינה מלאכותית תוכל לתפוס את הניואנסים האמנותיים של מנגה אותנטית? רגש אנושי, הקשר תרבותי ועומק יצירתי הם אתגרים שכל חווית הבינה המלאכותית מעוררת. הקו בין ניוון להתפתחות. זו בדיוק שאלת השימוש באימוג׳י: לשלוח לב במקום לאמר ״אני אוהב אותך״ – ניוון רגשי או התפתחות? או שאולי צריך לזרוק את השאלה והשיפוטיות ולזרום עם מה שמתפתח? לבינה המלאכותית יש יתרונות. היא יכולה לסייע לאמנים בתכנון קומפוזיציה, לייצר רעיונות חדשים וליצור עולמות ויזואליים במהירות חסרת תקדים. העצמה או ניוון? האם נישטף עוד יותר בעודף של תוכן ויזואלי שישתלט עלינו עוד יותר מהטיק טוק והאינסטגרם?
דרך האמצע
בדרך האמצע בינה מלאכותית לא תחליף אמנים אלא תשנה את הדרך שבה מספרים סיפורים. כמו שהמנגה יצרה מהפכה בנרטיב החזותי, הבינה המלאכותית יכולה ללכת את הצעד הבא – לאפשר לאנשים נוספים ליצור, לדמיין ולחוות סיפורים דרך תמונות. השילוב בין יצירתיות אנושית ללמידת מכונה עשוי להוליד ז’אנר חדש לחלוטין. הנה יצרתי תמונות למאמר הזה שהן הרבה מעבר לכישורי הציור שלי… זה טוב? רע? לזרוק את השאלה?
האמנות שמעבר למילים
המנגה משגשגת בזכות כוחה החזותי והבינה המלאכותית מעצימה את הכוח הזה. השאלה שעומדת לפנינו היא כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה אנו יוצרים וצורכים סיפורים. בסופו של דבר, גם בעידן הדיגיטלי, ליבת המנגה תישאר כשהייתה – לספר סיפורים דרך תמונות, רגש ושקט. מקווה שהיפנים ידעו לשמור על זה. לפחות בני הדור שלי.
18-02-25, Suwon, דרום קוריאה. בית קפה.
