***לקראת ריטריט Rastoni***
"החופש זמין בכל נשימה. אינך צריך לנסוע לשום מקום כדי לפגוש אותו" תיך נאת האן
רבים חולמים על או יוצאים לחופשה בתקווה להשיג הפוגה קצרה מהלחץ והעומס. כמה ימים של ים, טבע או עיר זרה ואנחנו נושמים, לכאורה, סוף-סוף לרווחה. לכאורה משום שגם בחופשה אנחנו לוקחים איתנו מחשבות, דאגות, FOMO, תבניות מנטאליות וכמובן את כל אמצעי התקשורת שלנו שהפכו להיות כובלים וממכרים.
חופשה, יפה ככל שתהיה, מעניקה במקרה הטוב, רק שקט זמני. היא לא משנה את האופן שבו אנחנו חווים את מהלך חיינו ובוחרים את הבחירות שלנו.
חופש הוא מצב תודעתי.
הוא מיומנות.
הוא דרך חיים.
איך נעבור ממצב ההשתוקקת לחופשה שאינה באמת משחררת למצב תודעתי של חופש? להלן כמה מילים על הדרך וכמה תרגולי חימום. מטרתן של מילים היא לעורר הבנה בדבר אפשרות למשהו טוב יותר ומוטיבציה לחקור ולנוע לכיוון אותה אפשרות. המילים לא יעשו עבורכם.ן את העבודה. הן יכולות לעורר את הקריאה הפנימית לצאת לדרך. תרגילי החימום יכולים לתת לכם.ן טעימה ראשונה מחווית החופש שאינו תלוי בדבר.
לבטל את הקו
תחשבו רגע על המילים קו או גבול. מילים מפרידות. מהרגע שנולדנו מלמדים אותנו להפריד, לתייג, לשייך ולקטלג. מותר ואסור, אני ולא אני, בן או בת, לימודים או חופש גדול, צבא או אזרחות, רווק, נשוי או גרוש, שכיר או עצמאי וכו וכו׳. נולדנו עם אפשרות להיות הכל ולאט לאט מטביעים בנו חותמים מצמצמים.
ההפרדה הזו לא קיימת באמת אבל היא חרוטה כל כך עמוק בתודעה שאנחנו מנווטים את החיים לפיה. עכשיו אני בעבודה אז אני צריך להיות לחוץ, עמוס, לאכול אוכל ג׳אנק מול המחשב, להתרגז בפקקים ולשכוח לנשום. אבל… בחופשה, הו בחופשה… אשב במרפסת המלון ואשקיף על הר פוג׳י תוך כדי שתית תה מאצ׳ה והרהורים על דרך החיים. אנחנו משייכים רגשות ותחושות להתרחשויות שקבלו הגדרות.
אבל, האם אני לא יכול לעבוד מתוך תחושת חופש? לא פגשתם אנשים שמאושרים בעבודתם? הסרט הקסום ״ימים מושלמים״ ממחיש את היכולת שלנו לחוש את הרטטים של החיים גם אם מקצוענו הוא ניקוי שרותים.
אתם מכירים את הסיפור על איש העסקים העשיר שפוגש דייג. הדייג דג שני דגים וחוזר הביתה להכין אותם. איש העסקים שואל את הדייג למה הוא לא נשאר לדוג עוד דגים. למה אני צריך עוד דגים, שואל הדייג. בשביל שתוכל למכור אותם ולהרוויח כסף עונה איש העסקים. למה אני צריך עוד כסף – שואל הדייג? בשביל שתוכל לחסוך ולפרוש לפנסיה כמו שאני חולם לעשות. ומה תעשה בפנסיה שואל הדיג את איש העסקים? אצא לדייג הוא עונה. זה מה שאני עושה כל יום עונה הדייג.
במקום לעבוד שנים ארוכות מתוך השתוקקות למשהו עתידי – דמיוני הדייג עושה כל יום את מה שהוא נהנה ממנו.
מורה המיינדפולנס תיך נאת האן מלמד שהסבל נוצר לא מהמציאות אלא מאי הנוכחות שלנו בתוכה.
כשאנחנו נמצאים באמת במרחק נשימה אחת מעצמנו, גם יום ״רגיל״ יכול להפוך למרחב של רוגע.
החופש מתחיל כשאנחנו מפסיקים לרדוף אחרי רגע אחר.
תרגיל: קנו לעצמכם מחברת ייחודית לצורך רישום, תיעוד והתבוננות. רשמו בכותרת של דף במחברת: ההפרדות שאני מייצר בחיי ובמהלך מספר ימים תעשו כל שלוש שעות הפסקה ותרשמו כמה הפרדות וכמה קווים מתחתם בשלוש שעות. כמה פעמים אמרתם זה כן וזה לא, זה אפשר וזה אי אפשר, זה אני וזה אני לא, זה היום וזה בעתיד, זה נכון וזה לא נכון, את זה אני אוהב ואת זה אני לא אוהב. תופתעו לגלות איזה משרטטי קווים אתם.ן… ליד כל הפרדה תענו על השאלות הבאות: מאיפה היא הגיעה? האומנם זה כך? האם היא משרתת אותי בחיים ותורמת למשמעות ולחווית החופש והזרימה? איזה עוד אפשרויות קיימות? מה יכול לקרות לטובה אם אנסה את האפשרויות האלו?
אחרי כמה ימים אתם.ן תתחילו להרגיש שאתם מודעים יותר להפרדות שאתם יוצרים ולאט לאט תוכלו לנדף את הלא נחוצות ולתת לתודעה להתרחב עם חיוך.
חופש מתגובה אוטומטית
תחשבו על תגובה אוטומטית שעולה בכם שוב ושוב ואינה גורמת לתוצאה רצויה. זה יכול להיות מכל מרחבי החיים: מערכות יחסים, הורות, עבודה, תזונה ואכילה ואפילו תגובות לטקסטים מסוימים ומראות מסוימים. שוב ושוב אתם מגיבים בהתנהגות שמעכירה את חווית החיים.
עכשיו דמיינו איך החיים יהיו ללא התגובות האוטומטיות המזיקות? רגועים יותר? זורמים יותר? נעימים ושמחים יותר? מלאי אפשרויות והזדמנויות?
פעמים רבות בשביל חופש אנחנו לא צריכים להוסיף משהו או לעשות משהו. אנחנו צריכים דווקא להשיל ולהפסיק לעשות.
איך מיינדפולנס פועל לטובה בהיבט הזה? תשומת הלב היא המפתח. כאשר הגירוי המוכר מגיע אתם שמים לב אליו. ברגע ששמתם לב אתם עוצרים, מתבוננים ונושמים. מייצרים מרווח. במרווח הזה מתרחשים שני דברים. הראשון הוא שהגירוי יכול להעלם. הדבר נכון גם למחשבות לא נעימות. השני הוא שיש לנו הזדמנות לבחור. לבחור תגובה אחרת. התגובה החדשה תייצר מציאות שונה וחווית חיים שונה. תרגלו זאת שוב ושוב עד שהתגובה החדשה תהיה הרגל מיטיב. השתניתם והשתחררתם.
חופש ממאבק
שאלו את עצמכם: מה הם המאבקים בחיי? איזה מאבקים יום יומיים אני מנהל שמושכים אותי למטה? כמה אני נאבק על מנת שדברים יהיו אחרים? שבת זוגי תשתנה, שילדי ישתנו? ש״אנשים״ ישתנו? שאני אשתנה? כמה אני נאבק בחוסר הוודאות?
תכינו רשימה. דרגו את המאבקים ותדגישו את המיותרים ביותר שבהם. ואז, כשהמאבק מתעורר פשוט תרפו. תנוחו בתוכו.
ההבדל בין חופשה לחופש הוא שבחופשה אנחנו מבקשים הפוגה מהמאבק. בחופש אנחנו לומדים לא להיאבק מלכתחילה. מנקים אותו מהמערכת שלנו. חופשה זה טוב. חופש זה עוד יותר טוב.
חופש ממחשבות לא מועילות
"אתה אינך המחשבות שלך. אתה זה שרואה אותן." ג׳ון קבט זין
רבים טועים וחושבים שהיעד של תרגול מדיטציה הוא להרוג את המחשבות. ממש לא. מחשבות מייחדות אותנו כיצורי אנוש ובזכותן אנחנו יוצרים ומתפתחים. בתרגול מדיטציה אנחנו יוצרים מרווח בין המחשבות. למרווח גדול יש איכות מוחית שכוללת רגיעה ושלווה וחיבור בין ערוצי המוח השונים, חיבור שמאפשר הכרות עצמית עמוקה ופתיחות לאפשרויות חדשות. התועלת השניה של מרווח היא האפשרות שלנו להתבונן במחשבות ועל ידי כך לתרגל שני דברים:
- לא להזדהות איתן. המחשבות הן לא אנחנו. לראיה: הן מגיעות וחולפות מעצמן.
- לתייג אותן ולבחור איזה מחשבות לנדף ובאיזה מחשבות להעמיק.
תחשבו כמה חופש יהיה לכם אם הפחתתם רק 10% מהמחשבות הלא מועילות?
באימון המיינדפולנס ישנם כלים רבים שעוזרים לנו להשיג את שתי המטרות: אי הזדהות עם המחשבות ונידוף מחשבות לא מועילות. הכל מתחיל בכך שנלמד לשים לב, לייצר מרווח ולבחור.
חמלה – החופשה של התודעה
חופשה מנקה את הלו״ז, חמלה מנקה את התודעה
תחשבו רגע על המשפט הזה: דווקא חמלה?
בשביל לפצח את הנוסחה תיכנסו עמוק יותר. כמה אנחנו מתעסקים וחווים רגשות שליליים כלפי אחרים וכלפי עצמנו? כעס, קנאה, אכזבה, טינה, שיפוטיות? רכב עוקף אותנו בכביש. אנחנו כועסים ושיפוטיים. אבל, אולי הנהג ממהר לחדר הלידה שבו אשתו כבר התחילה ללדת? אולי הבת של הנהגת התקשרה בבכי מבית הספר עקב התרחשות שפגעה בה? הרכב שעקף אותנו הוא רק רכב שעקף אותנו. אם נבחר בכעס נהיה לכודים בכעס שלנו. אם נבחר באמפטיה וחמלה נרגיש טוב ונחייך. תרגלו זאת.
״המיינד של היום יום הוא הדרך״
ברגע שנעמעם גם את ההפרדה בין חופשה ללא חופשה נתחיל להבין שהווית החיים שלנו היא משהו שאנחנו יוצרים ללא תלות בדבר חיצוני. זו היכולת שלנו להתנהל מול התרחשויות החיים. ואז נצא לחופשי ונחווה חופש עמוק, יפה ושליו.
אז באמת נוכל להינות משהות בטבע, מאוכל טוב, מיין, מהשותפ.ה שלנו לחופשה ולחיים, מצבעים חדשים שהיו חסומים בפנינו ומהידיעה שזה שלנו. החופשה פותחת בפנינו מרחבים חדשים לתרגול והתפתחות. היא הופכת ממטרה לדרך. מציפיות לאפשרויות. מתוכנית להתכנות.
עשינו כאן דרך. היא מקלפת שכבה. כבר מקלה ומשחררת. יש עוד שכבות לקלף. להעמיק אל המקומות החשוכים שמיצריים אצלנו את גבולות החופש ולרפא אותם. להעמיק אל המקומות החופשיים ומלאי האור שבתוכנו ולתת להם להתרחב ול״השתלט״ עלינו. עשיתם.ן צעד ראשון. גם הצעד השני אפשרי. והשלישי….
הדרך לא מסתיימת לעולם. הפוסט הזה יכול היה להימשך לנצח ואולי גם חיינו מתגלגלים להם מגלגול לגלגול. לא נסיים ולא נדע לעולם. מה שנשאר הוא לחבר רגע לרגע ולדאוג שכל רגע יהיה מיטבי. כך תמונה חיינו תהיה מיטבית.
אשמח אם תצטרפו אלי ואל ענב לוי לשבוע ברסטוני – פיליון. נחיה שבוע ביחד, ננשום, נלמד, נתרגל וניישם וניצור מעגל של חופשה וחופש.
לפרטים: https://www.rastoni-pelion.com/retreats
וכמובן אפשר לדבר איתי.